זהירות - חרא או אמנות

"ברוך אתה ה' אלהינו, מלך העולם, אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים. גלוי וידוע לפני כסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך. ברוך אתה ה', רופא כל בשר ומפליא לעשות "
ברכת אשר יצר - כך מצֻוה היהודי לברך בצאתו מבית הכסא, אבל אם נקרא את הברכה בעיון, מיד נבחין בהתפעמות שלה מיצירת האדם, אולי הפלא הנשגב ביותר של הבריאה.

"פויה, ילד (רע), בקקי לא משַחקים."
אין מי שגִדל ילד ולא מצא עצמו גוער או לפחות מתאפק שלא לגעור בַּרך, שמרוכז כל כולו במלאכת הפסול של החומר הרך או בסִמון נחלים באצבע בחומר הצהוב, הלח והחם, שהטיל מגופו.
TEARS, 1997

מה איכפת לילד. בתודעתו המתהווה, שבה עדיין לא קובעו מסמרות, מגרות והגדרות אין הבדל בין פלסטלינה, בצק או חרא, זה חמר טעון בדיקה וזה חמר טעון חקירה.

וכי מה ההבדל בין מים ובין מי גוף, אדרבא, ההתפעמות ממי הגוף גדולה שבעתיים, כי מגופו יצאו ועליהם גאוותו. בעזרת המשוש, הראיה, הטעימה ובעיקר המשחק מבדיל הילד בין חמרים, ממיין אותם, מגדיר ולומד.
אלו ידע הילד לדבר, היה ודאי עונה: למה לא, אבא, אמא, כייף לשחק בקקי פיפי, אני מתפעל מהפלא שיצרתי. ואם לא שכנעתי אתכם, היה מוסיף הילד את הנמוק הדידקטי, אז אני גם לומד מזה על עצמי ועל העולם. כאן ודאי היו נסתמים טענותיו של כל הורה גוער.

ומה הקשר בין כל החרא הזה ובין האמנות.

BLEEDING, 1988

"אַת יודעת מהו -לאמיתו של דבר- דבש הדבורים....." שאלה אותי חברה בתגובה לרשימה "זבל של אמנות" והדליקה לי איזו נורה שרק חִכתה בשקט ובחושך שיאירו בה והובילה אותי אל מחוזות החרא שבאמנות. חרא כפשוטו.

ומה איכפת לילד שעדיין לא שמע, "פויה, בקקי לא משחקים", לא איכפת לו.

ומה איכפת לגילברט אנד ג'ורג' למשל, זוג אמנים שכמו ילדים אוהבים לשחק בחומר החום אבל בלי ללכלך את הידיים, ששמעו כבר מזמן "פויה, בקקי לא משחקים". אוי כמה איכפת להם, לאינפנטילים הזקנים האלה.

כמו אמרו לנו, דווקא לכם, אנחנו כן משַחקים, אנחנו נהנים מהפלא וגם אתם תהנו, כשנביא לכם את החרא למוזיאון. אנחנו נתגדל ונתקדש בזכותו, אנחנו נתעלה ונתלה אותו במוזיאונים, אתם תשלמו כסף כדי לראות את ההפרשות שלנו, מהכסף שתשלמו, אנחנו נחיה, אנחנו נתפרנס, אנחנו נתבשם ונזכה בהכרה, בפרסים ובפרסום.

BLOODY MOONING , תמונות מיקרוסקופיות של דם, סמלי הסכון ההומוסקסואלי

פרובוקציה במיטבה - נכון מאד.
אבל לא רק.
לפני מספרשנים ראיתי בברוקלין מוזיאום בניו יורק, תערוכת רטרוספקטיבה של גילברט וג'ורג', (Gilbert & George , הרבה למדתי ממנה.

בתמונות ענק, בסרטים המתעדים את מעשה האמנות שלהם, במיצגים ובמה לא – התפעמתי, התרגשתי וצחקתי אתם, איך הם מצליחים להפוך הפרשות לאמנות.

ביתם/סדנתם וגופם הפכו מעין מפעל או מעבדת מחקר להפרשות.

הם חיים ויוצרים יחד, מאז למודיהם. הם מפרישים ובודקים את ההפרשות במיקרוסקופים, כי מה שמובן לכל, לא מובן להם. הפלא הזה, ששמו גוף, שאלוהים הפליא לעשותו, נקבים נקבים, חלולים חלולים - הם מתפעמים ממנו לפני ולפנים ולחוץ.

את ההפרשות הם מניחים מתחת למיקרוסקופ ואת הנגלה הם מצלמים, מניחים על יריעות נייר או בד ושוב מצלמים ועל זה מציירים ומוסיפים חלקי חלקים שייכים ושאינם שייכים ושוב מצלמים ושום מציירים ומפרישים וחוזר חלילה – ומה שהיה הפרשות, בזכות מעשה האמנות עובר מטמורפוזה והופך לאיזה דבר חדש – עיניים ישקו.

(לכאורה, אפשר לומר, שגילברט וג'ורג' , באמנותם הפרובוקטיבית הם קוריוז, אבל יש לזכור, שהשניים הם גֵייס וככאלה הם נושאים על גבם את סכנת האיידס. ההפרשות וחומרי הגוף הם גורמי המחלה , ובחייהם - האהבה קרובה יותר למוות ולהפרשות.)



GUM CITY או בלשון הקודש, עיר הגומי, שהזכירה לי מיד את "סוחרי הגומי" של חנוך לוין, מייד אין ישראל. כאן על מפת רחובותיה של לונדון, הונחו קונדומים ובמרכז, מי אם לא עמודי התווך של העיר,גילברט וג'ורג'

התהליך הזה של המטמורפוזה הוא התהליך שאותו מנסה האמנות לכלוא כדי לעצור את תהליך החיים מלכת, כדי לעצור את פעימות הזמן, כדי להנציח את הרגע.

אִלו לא היינו יודעים ואלו השניים לא היו דואגים ליידע אותנו שמדובר בדם, שתן, יזע ודמעות, לא היה לנו מושג קלוש, מהם החמרים שבהם הם יוצרים.

איזו גאונות, להתעסק בהפרשותיך שלך ולהתפרנס מזה, ואפילו להתפרנס טוב.

כל פסיכיאטר, פסיכולוג מתחיל או פסיכואנליטיקאי היה פוסק חד משמעית שהשניים לא עברו את השלב האנאלי. קרי לא גדלו.

אבל אמן שאינו ילד אינו אמן. וכשם שלילד לא איכפת כי תודעתו לא בָּשלה עדיין, כך לאמן לא איכפת אף על פי שתודעתו בָשלה גם בשלה, כך אני מקווה, או שמא גם היא לא בשלה עדיין, ואולי בשלה ונמאס לה מההבשלה והיא רוצה לחזור להיות תודעה לא בְּשֵלה, תודעה ראשונית, תודעה שקולטת את העולם בהיוליותו בטרם הגדרות, תודעה שיכולה להתפעם ולהפעים, להתרגש ולרגש, וכדי לעשות זאת היא שוברת ופורצת גדרות.

אמנם תודעתו של האמן כבר קובעה בהגדרות, אבל בנגוד לילד שאינו יודע לדבר, האמן צועק באמצעות יצירתו:

דווקא, אני אשחק, כי אסרתם עליי פעם, וגם היום לא נאה לכם. אני אראה לכם , מה זה, לא רק שאשחק בחמר החום, אלא אהפוך אותו לפסל או לתמונה או למיצג או לסרט, ואתם תראו ותמחאו כפיים. תסתמו את האף, תעשו פרצופים ותעניקו לי פרסים, תכתבו עלי דוקטורטים, תעטרו ראשי בכתרים, כי אין ולא היה אמן גדול שכמותי, יוצר ובורא עולמות כמו אלוהים לפחות, אם לא למעלה מזה.


SHITTY NAKED HUMAN WORLD, 1994


SHITTY פרט, צלב עשוי צואה, התערוכה כמעט התבטלה בגלל השערוריה שהתעוררה למראה הצלב שלמעלה

גילברט וג'ורג' במעשה האמנות הפרובוקטיבי שלהם מדגישים את הגדרתה החדשה של האמנות, הגדרה שראשיתה עם הצגת האסלה של מרסל דושאן בחלל של תערוכה ב-1917. מאז הצגת האסלה כמו נפתח השכר, לא עוד חמרים גבוהים או יפים, אלא הכל מותר. גם מחמרים נמוכים, גם מחומרי ה"ריידי מייד", מכל החמרים אפשר ליצור.

האמנות איננה התבוננות ביפה דווקא. האמנות היא התבוננות בכל דבר על ידי הוצאתו מההקשר או מהפונקציה שלו במציאות והפיכתו (של כל אוביקט גבוה, נמוך, יפה או מכוער, ברזלים, קרשים, רהיטים, גרוטאות, בגדים, גרביים, פוחלצים, תצלומים, צלומי רנטגן, אבנים, כל מיני פצ'יווקעס, תמונות מיקרוסקופיות של הפרשות, דם וחלקי גופות, אמנים שהוכפים את גופם למיצג, שורטים ופוצעים וצובעים אותו) למוקד של התבוננות. או במלים אחרות, זוהי מטמורפוזה של חמרים שהופכים על ידי מעשה האמנות לדבר מה אחר, שיוצרים עולם חדש.

האמן כמו מקפיא את המציאות ועוצר את תנועת החיים, כדי לתפוס את החיים, כדי לכלוא אותם במסגרות, שנוכל להמשיך ולהתבונן בהם לנצח.


SPUNK BLOOD PISS SHIT SPIT, 1996

ברור שכל כליאה כזאת, כל עצירה כזאת טומנת בחובה את הכשלון. החיים הופכים לאמנות כדי להתבונן בהם בלי סוף, כדי להופכם לנצחיים, אבל עצם המסגור ממית את התנועה, והחיים שניסינו לתפוס- מתים.

בחיים לא נצא מזה.

מי לא בא לנו בעקבות המהפכה של דושאן, אין ספור אמנים שתקצר היריעה אפילו למנות אותם.

בכל תחומי התרבות חל המהפך הגדול, בתחום הציור והפסול כמובן, אבל גם בתחום הספרות והתיאטרון והמוזיקה, אם כי במוזיקה בגלל טהרתה הספור יחודי יותר.

OUR SPUNK, 1997

"הגלגול" של פרנץ קפקא, שהתפרסם לראשונה ב-1915 (שנתיים לפני האסלה של דושאן) הוא אולי לספרות מה שהיתה האסלה של מרסל דושאן לאמנות.

גרגור סמסא הופך מאדם לשרץ, הוא משתנה , אף שהמציאות סביבו נשארת מציאות יום יומית, זעיר בורגנית. אנחנו נרתעים וקוראים, צוחקים ונגעלים וממשיכים לקרוא. נדמה ש"הגלגול" יכול לשמש דוגמא וסמל למטמורפוזה שעוברים חומרי המציאות בדרכם להיות מעשה אמנות.

אחד השיאים של תהליך בא לבטוי בספר "המפה והטריטוריה" של מישל וולבק. וולבק כמו כל סופר בורא עולם מסוּפר, קרי עולם דמיוני, אבל הוא משתמש בחומרי המציאות של חייו, סביבתו וגופו בצורה הדוקה ביותר. בעלילה הוא רוצח את דמות הסופר, שקרויה בשמו, ובחלקי הגופה הוא יוצר פסיפס אמנותי, שיא של מטמורפוזה מרתיעה.

הרגעים החשובים בחיינו, רגעי הלידה, האהבה והמוות, (מי שאהב אינו כמי שלא אהב, מי שנולד ומי שמת על אחת כמה וכמה) כולם רגעים של מטמורפוזה שמבטאים יותר מכל את טבעם של החיים, את זרימתם , את היותם תנועה. לא מפתיע אם כך, שהאמנות, שהיא יצירת האדם, עושה הכל כדי לתפוס את השנוי , את התנועה ואת רגעי המעבר ולו בזנבם. ועוד פחות מפתיעה העובדה, שברגע שהיא מצליחה לתפוס את החיים, היא ממיתה אותם.

אצל בני התמותה, הכניסה לנצח, תמיד אפופה סרחון של גוויה.



אחד מאולמות התצוגה בברוקלין מוזיאום, ניו יורק,העצמה בעזרת גודל

למי שירצה להרחיב

על הגוויה כדימוי באומנות

כל העבודות הם של גילברט וג'ורג', מתוך הספר Gilbert & George , Tate Publishing

כתבה: באבא יאגה
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילה, בחתיכות

דוקטור של הנשיא

"בין חול לחול" - נובי דבור פה ושם, סרט שלי

תוויות

אביר אבל אבן אגו אגם אינליי אדום אדם אסטון אדנות אהבה אהבה.. במה אובדן אובמה אודיסיאוס אוזבקיסטאן אוזניות אוטו זבל אוטובוס 234 אולגה טוקרצ'וק אולי נתראה עוד אונו אונקולוג אונקולוגיה אוסטרליץ אוסקר ויילד אופטימיות אופרה אוקראינים אור אורי צבי גרינברג אורנים אזעקה אחרי אחריות איידס איךלא לחבביהודי אימג אימפרסיוניזם אין אין מצב אין-סוף אינטימי אינטלקטואל אינסטגרם איראנים אל גרקו אלבאטראס אלברטו גקומטי אלוהים אלוויס פרסלי אלונים אליל אלמנה טריה אלמנות אלת פריון אם אמא אמונה טפלה אמן אָמֵן אָמָּן אמנות אָמָּנוּת אמנות בזבל אמנות פלסטית אמת אנגלוסקסים אנדריי ברטון אנטוליקפלן אנטון צ'כוב אנטונין קלינה אנטישמיות אננה סבירצ'ינסקה אננה קונופניצקה אסד אסווירה אסור אסיר פוליטי אסלה אסתר ויזבצקי זיו אסתר זיו ויז'בצקי אפלטון אצ"ג אצילות אקדח אקורדיון אקטואליה אקספרסיוניזם ארון אריסטו ארץ אם אשה אשר יצר אתה אתיקה באך בג"ץ בדידות בדידות רועשת מדי בדלי סיגריות בובה בודהיזם בוהומיל הראבאל בוהמה בולסוואבפרוס בורמה בושה בחירה בטוי בטחון אישי בייאנסה ביל קלינטון בינה מלאכותית ביקורת בירה בית אצ"ג בית נגוע בית ספר בית צפאפא בית ראשון ביתרונות בארי בליעה בלש במבוק בן בני אדם בני תמותה בנימין נתניהו בסקיה בר בראשית ברברים ברט ברטולד ברכט בריאה בריאות בריונות בריחה בריטניה בריתהמועצות ברלין ברמה בשר בת בתי מנזר בודהיסטים בתי סוהר ג'וב גאורגיה גבולות גבר גדנסק גהאטור גודל גוף גזר גיוון גיזום גיסה גיסים גירושין גלגול גליציה גן החרוב גן סאקר גנרל וויצך ירוזלסקי גנרל ירוזלסקי גסטון באשלאר גסטון בשלאר געגוע געגועים גרוד גרוטאות גרפיטי גשם ד"ר יונה סאלק דאדא דבור דבר דִברות דברים דה-קלדה דווקא דוניצטי דוסים דיוקן דיוקן עצמי עם מודל דיור מוגן דייט דימיטרי שוסטקוביץ דיסקים דלת ברזל אחת דמוי דמיאן הירסט דמיון דניאל פנק דסק חדשות דעה דף לבן דר טולפ דרום אדום דרך חברון האחים הדומיניקנים האלה נוט הארץ הגדרה הדפס הדרת גברים הודו הוליווד הומור הומלס הוספיס אוסטרי הורדה הורים מתאבלים הזיה החלטה החלפת ספרים החפצה היא הימלייה היסטוריה הישרדות הכל הכלב שירד בסופוט המושיע המין האנושי המתנה הנסיך הקטן הנצחה הנרי קיסינג'ר הספרייה המרכזית לעיוורים הסתגלות העיירה בין שני הנהרות העיר העתיקה העלאה הערצה העתק הפרדה הפרטה הפרשות הקדשה הקסמות הקפאה הר הרצל הרגל הרי ירושלים הריגה הריון השער החדש השתנה השתנות השתקפויות התבוננות התגרות התחזות התנדבות התפעמות התפקחות התרפקות ו.ג. זבאלד ואן גוך ואנדליזם ואצלאב האוול וארשה וו. ג. זבאלד וו.ג.זבאלד ווארשה וולדורף אסטוריה ויסלבה שימבורסקה ויסלבה שמבורסקה ויסלווה שמבורסקה ויק מוניז ויקיפדיה ויתור ושט זאן מישל בסקייה זאנר זבאלד זהות זוגיות זוזה לואיס קובאס זיהום שפה זיוף זיקית זכרון זלזול זמן זקנה זרימה חאטטשיפסוט חב"ד חבית-ה חביתה חבר ראשון חברה חברות חברת-שפע חדש חדשות חולון חולי חולי מדומה חום חומוס חומות חוסמסה חופה חופש חופשה חיזור חיים חיים שאחרי חיסונים חירות חך חלום חלומות צלולים חלימה חלימה בהקיץ חלמא טבא חלפן חלקת קבר חמלה חניה חסכנות חסר בית חפוש חפץ חפצים חקוי חקלאות ישראלית חשיפה חתונה טבולה ראסה טביליסי טבעות שבתאי טבעת טוב לב טולסטוי טוני קרטיס טוקיו טיולים ותיירות טיילת טיילת גולדמן טיילת שרוב טיילת שרובר טכנולוגיה טנגו ארגנטינאי טנגו פולני טריקים טרנספורט יאן בג'כווה יאן פטוצ'קה יארוסלב יד ימין יד שמאל ידידי הג'הלין ידיעה יהדות יהודי יהודים יהודים ערבים יוגה יודאיקה יוהרה יוזף בויס יוליאן טובים יום הולדת יום הזכרון יום השפה העברית יום כפור יום-יום יומן יומן של גוף יופי יופיה אינו ידוע יחס יחס לאחר יחסים יישום ילד ילדות ילדים ינגון יסלבה שמבורסקה יעל דן יעל ישראל יעקב אגם יפן יפנים יציאת מצרים יצירה יראון ירוסלב ירושלים ירושליםת טיילת שרובר יריות יש מצב ישן כאב כאב גב כאבים כאוס כאילו כבוד כביסה כבשים כובע וודי אלן כובע טמבל כוכבים כולסטרול כורים כיווץ כיכר אגרנט כיכר הארמון כליון עצמי כמו שגרה כנסיה כנסיית סנט ניקולס כעס כפור כפר עזה כריתה כשוף כתב עת כתובת על הקיר כתף הינום לאה גולדברג לאן לגה לגו לגניצה לדבר לודוויג פויירבאך לוטוס לוסיאן פרויד לזכור לידה ליטוגרפיה ליידי מקבת ממצנסק לילה ליצנים לישון לך לך לכאורה לכלוך למודים לשון לשכוח מאהב מאטיס מאיה אנגלו מאיר פיצחדזה מארק לנדיס מארקש מבט מגבת מגילת אסתר מגע מדבר סהרה מדיטציה מדינת שאן מהגר מהעכשיו מודעה מוות מוזיאון ישראל מוזיאון ת"א מוזיאן מוזיקת מעליות מולך מונית מוסר מועקה מוצרט מורכבות מות מזבלה מזרח מחאה מחאת בלפור מחבוא מחשב מחתרת קומוניסטית מטמורפוזה מי אגם מיאנמר מיכה אולמן מיכל מילן קונדרה מים מיצים מירי רגב מיתוס מכירות מכנסיים מכתבים מלאך מלה מלון מלון פאלאס מלות יחס מלחמה מלחמת העולם ה-2 מלחמת ויטנאם מלחמת ששת הימים מלים מלך מלכת השלג ממוואר ממשלה מֶנג' אָ טְרווָא מנות מנזר האחיות סנט קלייר מניפולציה מנת יתר מסגרת מסיבות סלונים מסילת רכבת מסכה מסכת מגילה מסעדה מסתורין מעט המחזיק את המרובה מעלה החמישה מעמד האשה מעמד הר סיני מעצר מערב מערות קבורה מערת פידאיה מפיצי מחלות מפעל מצב מצווה מציאות מצפון מצרים מקור מקור ברוך מקנמרה מקס ארנסט מראה מרוקו מרחב מרסל דושאן מרסל פרוסט משה משורר משחק משכן משמעות משפחה מתבונן מתי שמואלוף נאיביות נגיעה נגר נדבה נהג נהר הסאן נובי דבור מזובייצקי נוהלים נותן שירות נזקי רעש נטיפים ניהול נייפידאו נילוס ניקו פירוסמאני נכד נכדים נמל נס נסיון נסיך נסיכה נסיכות נסיכים נסיעה נעורים נעילה נעמ"ת נפח נפילה נקרופוליס נשואין נשיות נשק נשרים נתן זך סבבומיר מרוז'ק סבתא סו צי סוד סולחה סולידריות סוס סוף סוף הדרך סוף סוף רומן סופוט סוצי סטופות סטיגמות סטלין סימני שאלה סיפור סיפור קצר סיפורי אנדרסן סירובניקים סכין סליחה סלילים סלנג סמל סנט גאורגי סנטרל פארק ספור ספר ספר המתים הטיבטי ספרות ספרות ילדים פולנית ספרי ספריית חאלידי ספרים סרט סרטן סרן אליה יאנובסקי סתו עבר עברית עברית מדוברת עדיין עדר עוגה עוגות עוגת גזר עולים חדשים עוני עופות עורך דין עז עזרה הדדית עיוות עילתסבירות עיר עתיקה עיריית ירושלים עכבר על המוות בלי הגזמה עלילה עמדה עמנואל לוינס עמק המלכים ענווה עצמה עקדה ערבים ערות עתונות פארק המסילה פבלו פיקסו פגיעות פוליו פוליטיקה ומצפון פולין פולנים פולנית פוסט-ציונות פועל פוקושימה פור פוריות פורים פחד פחד מוות פייטה פייסבוק פיסול פיקוד מרכז פלאטו שרון פלטונוב פליאה פלסטינים פנים פסח פסטיבל ספר פסימיות פקידים פרדריק. ס. פרלס פרוייקט שכנות טובה פרופורציה פרופורציות פרטי פרידה פריס פרננדו בוטרו אנגולו פרנסה פרנסיס בייקון פרנץ קפקא פרסום פרעונים פרשת מצורע פרשת ראה צ'כיה צ'כים צאר צבי שור צבעוניות צבעים צורות צורפות צחנה ציונות ציור צייר צילום צכוב צל צלב צלום צלמית חרס צמצום צעיפים צפיפות צפרדע צפרדעות צפרדעים צפרים צרכן קאפקא קבורת שמים קבצן קבר קדוש קדושה קדיש קהילה קהלת קו-תפר קוביזם קולוניאליזם קומוניסטים קורונה קטיעה קיטש קינדרבלוק 66 קיץ קמצנות קנאה קנדינסקי קסם קצב קצת על הנשמה קרונות קריסת קומוניזם קרע ראיה ראש בקר ראש הממשלה רבא רבה רבי זירא רגל רובר אונטם רוסים רוע רועת צאן רופא רופאים רות פתיר רחוב בן סירא רחוב ירושלמי ריק רמאדן רמברנט רמון רנה דקארט רסקו א' רעש רפואה רצח רצח אם רצח אשה רצח אשה ערביה רשום רשתות שיווק שאון מותו של שימק שבט סנואי שבירות שגרה שואה שוחד שוק איכרים שורש שותפות שחורלבן שטיקים שי סיני וילוז'ני שיב"א שיח שיחה שיטוט שייט שיכון נובי דבור שיכון פולנים שינוי שיר שירה שירותים ציבוריים שירים שיתוק ילדים שכונת תפר שכחה שכנות טובה שכנים שכפול שלב אנאלי שלג שלוליות שלולית שלום שלזיה שם שמיעה שנה חדשה שנות ה-80 שניים שעמום שער יפו שער שכם שפע שפת אם שפת דיבור שפתיים שצ'צ'ין שקוי אהבה תאנה תהרוס את הגדר עכשיו תואר תודעה תומאס מאן תחנת קריאה תחפושת תיאטרון נו תיוק תיירות תיירים תל אביב תל-אביב תלמידים תנועה תערוכה תעתוע תפילה תקוה תרבות תרגום תרופות אליל תשוקה after all antonin kalina assad eddine bigos buffo chatgpt faux real Gilbert George jeanmichel basquiat Life maya angelou Narwa Nowy Dwor Mazowiecki pierogi Twierdza Modlin Wisla Wojciech Ciesniewski wojciech witold jaruzelski Zapiecek
הצג עוד