זהירות - חרא או אמנות
"ברוך אתה ה' אלהינו, מלך העולם, אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים. גלוי וידוע לפני כסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך. ברוך אתה ה', רופא כל בשר ומפליא לעשות " ברכת אשר יצר - כך מצֻוה היהודי לברך בצאתו מבית הכסא, אבל אם נקרא את הברכה בעיון, מיד נבחין בהתפעמות שלה מיצירת האדם, אולי הפלא הנשגב ביותר של הבריאה. "פויה, ילד (רע), בקקי לא משַחקים." אין מי שגִדל ילד ולא מצא עצמו גוער או לפחות מתאפק שלא לגעור בַּרך, שמרוכז כל כולו במלאכת הפסול של החומר הרך או בסִמון נחלים באצבע בחומר הצהוב, הלח והחם, שהטיל מגופו. TEARS, 1997 מה איכפת לילד. בתודעתו המתהווה, שבה עדיין לא קובעו מסמרות, מגרות והגדרות אין הבדל בין פלסטלינה, בצק או חרא, זה חמר טעון בדיקה וזה חמר טעון חקירה. וכי מה ההבדל בין מים ובין מי גוף, אדרבא, ההתפעמות ממי הגוף גדולה שבעתיים, כי מגופו יצאו ועליהם גאוותו. בעזרת המשוש, הראיה, הטעימה ובעיקר המשחק מבדיל הילד בין חמרים, ממיין אותם, מגדיר ולומד. אלו ידע הילד לדבר, היה ודאי עונה: למה לא, אב...