מאיר פיצ'חדזה - יחיו ציוריו
מאיר פיצ'חדזה 1955 - 2010 היה אחד הציירים הישראליים הטובים ביותר, אם לא הטוב שבהם. זה מה שכתבתי, כשמת ב-2010. מת מאיר פיצ'חדזה. אני מתה על מאיר פיצ'חדזה שמת. נכון יותר, אני מתה על הציורים של מאיר פיצ'חדזה, שלא מתו אתו. פיצ'חדזה ידע לצייר, שלט בסגנון האולד מאסטרס. אבל יש עוד בעלי כשרון דומה בין ציירינו, בעיקר הודות לעליה הרוסית. גדולתו של פיצ'חדזה נבעה בעיקר מיכולתו כמו לשתול את סגנון האולד מאסטרס בנופי המודרנה, ליצור מהסגנון הידוע הזרה ייחודית, נכור שזועק את כאב האדם המודרני מהבד או מכל חומר שבו בחר להשתמש. הציורים שלו, למרות תחכומם השכלתני, נגעו ללב, עוררו צער, אימה, געגועים ולעיתים צחוק ואירוניה. בכשרון רב הצליח לצייר את בדידותו של האדם המודרני, את הקרע של הנווד, של המהגר. אבל שלא נטעה, פיצ'חדזה , כמו כל אמן בעל שעור קומה, היה נטוע בתולדות האמנות המערבית ( אני זוכרת ציור שנקרא ללא כותרת, שבו ציטט את אל גרקו, או הציורים האחרונים שלו, שבהם ניכרות השפעותיהם של מאטיס וקנדינסקי,) ובהסטוריה של האמנות הגאורגית, (בעיקר הושפע מניקו פירוסמאני, ...