סרטי הדוקו שלי

תמיד חשבתי שאני יודעת לצייר רק במילים. עד שלפני חמש שנים אחיינית פתחה קורס קטן של עשיית סרטי דוקו, והזמינה אותי, כי לא היה לה מניין. 

נדלקתי! 

אנשים מפעילים את דמיוני, אני אוהבת להתבונן בהם, לדמיין עצמי במקומם. מה מניע אותם? הייתי נוהגת כמוהם? באיזשהו שלב הבנתי, שגם יחסים בין בני אדם או מקום פיזי יכולים להיות גיבורים של סרט.

כל הסרטים מתרחשים בירושלים.

בואו לצפות בהם, אולי כמוני תסחפו אתם ועם חייהם. 

בשנת 2016 ניסיתי לראשונה לעשות סרט קצר. התוצאה, "חיים בדרך", אשנב לחייו של חיים פקוביץ', מנקה מדרגות. חיים חי אחרת, בדרכו.

                                            

קבלתי תיאבון ובאותה שנה העזתי להאריך. אורך הסרט הבא יותר מעשרים דקות. הסרט "חיים SUPER", הוא סיפורה של ענת ברמן, קופאית בסופר, אם חד-הורית וסטודנטית. לא סתם חיים, אלא SUPER חיים.

ב- 2017 עשיתי את "פעם עברה פה הרכבת", סרט על פארק המסילה בירושלים, מקום שהתאהבתי בו. תוך כדי הכנת התחקיר, נכונו לי כמה הפתעות. התרגשתי לגלות, שבשנת 1930, סמוך למסילה, נחתם הסכם השלום הראשון בין יהודים לערבים.  גם היום מחבר הפארק בין בית צפאפא לשכונות היהודיות..

בגלל אהבתי ליוגה, בשנת 2019 עשיתי את "הפוך - לתרגל ויתור", המתעד את פרויקט היוגה בגיא בן הינום בירושלים, ואת תרומתה של היוגה למתרגליה.

בקרוב הסרט ''תהרוס את הגדר עכשיו''. 

יהודים ופלסטינים שחיים בירושלים, בשכונת התפר אבו תור\א-ת'ורי, משני עברי הכביש, החליטו לפעול יחד, ליצור חיי שכנות טובה, למרות ואף-על-פי. לא מדובר בדבורים גבוהים, בשינוי נרטיב וכו', אלא ביחסי שכנים, שחיים פה, כי אף אחד לא ילך למקום אחר.

כתושבת השכונה אני שותפה בפרוייקט והחלטתי לתעד אותו בסרט קצר.

הנה הפרומו

(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה