"בין חול לחול" - נובי דבור פה ושם, סרט שלי
"בין חול לחול", הוא סרט דוקו שעשיתי לאחרונה.
בחולון, בין מיגדלי מגורים ורבי קומות מסתתרים עשרה בתים נמוכים (בני שתי קומות וארבע דירות בכל בית), לא, לא מדובר בווילות, אלא ב"שיכון נובי דבור".כל תושבי השיכון היו פליטי שואה, יוצאי העיירה נובי דבור מזובייצקי ( Nowy Dwor Mazowiecki) בפולין, שבה נולד אבי. הקמת השיכון בשנות החמישים היה מופת של עזרה הדדית ונסיון יחיד במינו בארץ ל"העתיק" שרידי קהילה, שרוב יהודיה נרצחו, למקום אחד.
עד מלחמת העולם השניה שגשגה בעיירה הפולנית קהילה יהודית. בדצמבר 1942, עם חיסול הגיטו בנובי דבור הפולנית, הובלו יהודי העיירה וסביבתה, 9,000 איש , כולל רוב משפחתו של אבי, לאושוויץ.
400 מיהודי העיירה ניצלו. ביניהם אבי ושניים מאחיו.
400 מיהודי העיירה ניצלו. ביניהם אבי ושניים מאחיו.
השיכון קיים עד היום. גרו וגרים בו צאצאים של יוצאי העיירה בפולין (דור2, 3, ו-4, ) אבל פרוייקט פינוי בינוי מאיים על קיומו.
הגעתי לשיכון ילדה בת 12, וגרתי בו לסירוגין עד 1985, השיכון והעיירה בדמי.
לדרי השיכון ולצאצאי יהודייה של נובי דבור הפולנית יחס אמביוולנטי לעיירת המקור בפולין. עצב, כאב ורתיעה מחד, אבל גם כמיהה למקום, אהבה אליו ולנופיו, מנגד.
עד היום מתקיים קשר בין שורדי הקהילה וילדיהם ובין עיירת המוצא נובי דבור מזובייצקי.
נהר מלא רגש זורם בחולות שלך
השבמחקאיזה פיוט, ריבוש. חיבוק
מחקאכן, חשוב שנכיר את שורשינו,
השבמחקבהחלט, אנונימי, תודה רבה
מחקסיפור מיוחד, ייחודי . וסרט מעולה ומרגש - ראוי שישודר בערוץ דוקו ובכל מסגרת אפשרית
השבמחקתודה רבה על הפרגון
מחק