החזר
מה ריגש אותי בהחזר של חמישה שקלים. למה מכל מה שחוויתי בטיול ב"ביתרונות בארי", חמשת השקלים הם שנחרטו בזכרוני, ליוו אותי ועדיין ממלאים אותי בטעם של געגועים. מה היה בהחזר הזה, שגרם לי לחייך, כשקבלתי אותו ועדיין גורם לי לחייך כשאני נזכרת בו. מה בהחזר הזה חימם את ליבי. דרום אדום, דרום אדום, כל הארץ דיברה בחורף הזה על דרום אדום. אמנם בטיילת שליד הבית שלי האדימו כמה כלניות, אבל לא היה מה להשוות אותן לרבדים הנרחבים שראיתי בצילומים. כשחברה הציעה להצטרף אליה לטיול בדרום, מיד נעניתי. טיול ל"ביתרונות בארי", אמרה. לא שאני בקיאה גדולה בידיעת הארץ. בגלל שלא גדלתי פה, שיעורי המולדת, כך קראו פעם לשיעורי הגיאוגרפיה, פסחו עלי. אחר-כך, כשהכּיתה נסעה לטיולים, אימי החרדתית אסרה עלי להצטרף: "מי שיושב על התחת לא נפגע", היה הנימוק שלה. את קיבוץ בארי הכרתי בבגרותי בזכות הדפוס הידוע שלו, שאפילו בקרתי בו, אבל על "ביתרונות בארי", קראתי בגוגל רק לפני הטיול. הביתרונות לא הכזיבו, מרחבים של ירוק מנוקד באדום, כל גבעה ובה כתם אדום שונה ממשנהו, כל גבעה וציור ה...