לפורים – מסכות, תחפושות והנגיעה באחר
לעורך המדור לספרות ולתרבות של עיתון "הארץ", בני ציפר, היה לפני שנים טור אישי, שהתפרסם בימי שישי בעמוד האחרון של העיתון. ככל שרבו הטורים, כן רבו בהם הפרובוקציות. רוחו של הטור היתה "להכעיס", עד שבאחד הטורים, התפוצץ הל"הכעיס" בפניו של הכותב. העורך בקש את סליחת הקוראים והענין נשכח. איך זה קשור לפורים. "לבסוף הגיע הדבר שכל כך חששתי ממנו: קמתי בבוקר וכשנעמדתי מול המראה, שמתי לב שהמסכה שכיסיתי בה את פניי האמיתיות כדי לשעשע את קוראי הטור הזה, לא יורדת לי מהפנים.", כתב העורך. ומה היתה אותה מסכה שדבקה לפניו. "הייתי שיכור מהצלחה, זו אותה הצלחה מתעתעת שמציעות תכניות הטלוויזיה המארחות אותך ושואלות לדעתך ואתה מרגיש חשוב וחזק, ואינך שם לב שבכל הופעה כזאת עוד חתיכה מנשמתך חסרה. עד שכנראה נתרוקנה הנשמה לחלוטין..." "...איני משלה את עצמי שיאמינו לי." כתב, "יגידו: האיש הזה יודע רק להעמיד פנים. זו אחת מהעמדות הפנים שלו." אף שלא אחת בחלתי בדברים רבים בטור ההוא, דבריו של העורך על המסכה שדבקה לפניו, נגעו בליבי. הנושא קרוב ומוכר לי מסיוטַ...