חביתה

  ביום שני השחור, 24.7.23 , ו' באב תשפ"ג, בירושלים, היום שבו בטלו בחוק את עילת הסבירות, והממשלה מיום זה והלאה נתנה לעצמה רשות להשתגע ולפעול בניגוד לסביר, בלי שתיעצר, הגעתי להפגנה לפני שידענו על החלטת הממשלה. ירדנו, בילי ואני, מהאוטובוס ברחוב קינג ג'ורג   ומשם, למרות החום הכבד, הלכנו ברגל ברחוב בצלאל לכיוון   במת ההפגנה בכיכר אגרנט. רחוב בצלאל היה כמעט ריק מאנשים.  שניים תקפו את חושינו מיד עם הירידה   מהאוטובוס, סרחון נורא וכתובת על קיר   גדר: "מוות לסמלנים". לא רע בתור סיפתח. ממש לידינו, בצד המדרכה כלב עצר ועשה את צרכיו. "יש לו שלשול," חייך אלינו בעליו כמתנצל.  היינו בטוחות שמקור הסרחון הוא צואת הכלב. אבל גם אחרי שהתרחקנו קצת מהחרא, הסרחון לא פסק, להיפך, נדמה היה לנו שהוא גבר. כל כמה שניות בדקנו את סוליות הנעליים, שמא דבקה בהן צואת הכלב. ליתר בטחון בדקתי גם את בגדי, אולי ניתזה עליהם צואה. כלום. סרחון סמלי, צחקנו. ככל שהתקרבנו לכיכר אגרנט, הסרחון הנורא רק הלך וגבר. גם החום כך, מהר מאד שניהם השתלטו על החושים והשכיחו את הכתובת שעל הקיר. טוב שצילמתי ...