יומן מלחמה 2 -31/10/23
- ב- 7.10.73 , ביום הכיפורים, ירדתי בריצה מקומה רביעית בחולון למקלט, בני התינוק היה בזרועותיי. ב- 7.10.23 בשמחת תורה, ירדתי בריצה מקומה שלישית בירושלים למקלט, לצידי רץ בני, נושא בזרועותיו את נכדי התינוק. 50 שנה בין שתי הירידות והאחרונה עמוקה ואיומה שבעתיים - בחמש מתחיל להחשיך. שעון חורף. עד כה לא הצלחתי להוציא את עצמי החוצה בערבים. - אין תיירים בירושלים, לא תיירי חו"ל ולא תיירים מהארץ. אנחנו תלויים בתיירות. בקושי הרמנו ראש מהקורונה. ושוב הגלריה סגורה - אני נפגשת עם מנכ"ל החברה שמשכירה לנו את הסטודיו, מבקשת גרייס לפחות עד סוף השנה . מאז ה-7.10.23 אין הכנסות. ההוצאות נותרו כשהיו. עם בתי המלון גם כן צריך להתמקח, שיורידו את דמי השכירות על חלונות הראווה. כך גם עם בעלי הבית של הגלריה. לפי התנהלות הממשלה, ממנה לא תבוא הישועה. "איש לאהליו ישראל" - אחרי שבועיים של הפוגה, שתי אזעקות היו אתמול במרכז ירושלים. לא שמעתי אותן. - הגן של נכדי בן השלוש, לא ממוגן. מורחים את ההורים שיש חדר פנימי בלי חלונות, עם קירות עבים. רוב ההורים בולעים את הצפרדע, לא בודקים בציצי...