לא שותק כמו קבר
לספר או לא לספר. "אלו הייתי יכול לדבר הייתי מספר, אבל אני שותק כקבר ," לחש לי הקבר שיועד למרגרטה, והלחש כמו הגיע אלי מאלו שכבות עמוקות, רבדים אחרים, של רגבי אדמה, של אבן. כששמעתי את הלחש הזה, הייתי מוכרחה לספר אותו לפני שידום. ובכן... לפני מספר חודשים נפטר בשיבה טובה אביה של גיסתי. בהלוויה לא נשמע קול בכי. נערכה חגיגה קטנה של שירים, מוזיקה, העלאת זכרונות וחיוכים. נוסף לילדיו ונכדיו נוכחו בהלוויה מרגרטה, אלמנתו הטריה של הז"ל, גרמנייה, שאתה חי בעשר השנים האחרונות לחייו וכן גרושתו, אם ילדיו שאתה חי מרבית חייו. ליד תלולית הקבר הטריה במעלה החמישה, סומן מלבן לקבר נוסף לאלמנתו הטריה, כשתגיע (תבדל לחיים ארוכים) שעתה. כשחזרתי מחו"ל הקשבתי להודעות, שהושארו במשיבון. בין האחולים והברכות ליום ההולדת שלי היתה הודעה ממרגרטה. ב-18 באפריל היא תחזור להמבורג. משמת בעלה, עם כל הצער, אין לה מה לעשות עוד בירושלים, היא זרה פה, ובעלה ז"ל יטוס אתה בליבה. להקבר פה, היא לא רוצה. אלא אם כן... תמות לפני תאריך חזרתה. מרגרטה הוסיפה עוד בהודעה, שהיא נסתה להחזיר את חלקת...