רשומות

בזכות השירה

תמונה
  כמה מלים לימים שבהם הטמפרטורה נושקת ל-40 מעלות שמעתי ברדיו שבאזורים חמים מאד באוסטרליה  הצפרים שרות לגוזליהם והשירה מצננת את גופיהם  (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

נקמת הסלק

תמונה
  בורשט גליצאי, או מרק סלק עם המון שום, פלפל שחור ולימון, ממטבחה של אמא שלי, אהוב עלינו. בחורף אני מבשלת אותו על בסיס עצם או שפונדרה, בקיץ בלי בשר. את תפוחי האדמה מבשלים בנפרד. חמיצת סלק קרה עם שמנת ושמיר קצוץ נהדרת גם היא ומרעננת בעיקר בקיץ. בורשט אוקראיני, שהסלק שולט בו, אבל לא נפקד גם מקומם של עוד ירקות, גם כן בשלתי לפעמים, אבל מרק סלק עם עגבניות אף פעם לא ניסיתי. אף שבדרך כלל אני לא מבשלת לפי מתכונים והכנת המרק היתה  כרוכה בלא מעט התעסקות, הסתקרנתי אבל. שבוע אחד קניתי סלק ושכחתי לקנות עגבניות, שבוע לאחר מכן, להיפך. אחרי שלושה שבועות של תכנון היו לי סוף-סוף עגבניות וסלק. לפי הוראות המתכון, בשלתי את הסלק וצרבתי אותו בתנור עם העגבניות.  בזכות רוטב רימונים, שמן זית  וסירופ חרובים, הסלק והעגבניות השחימו, בהקו להפליא. טעמו המיוחד של המרק היה שווה את הטרחה. הכנסתי אותו לבלנדר כדי לקבל מראה חלק ומשיי. פתחתי את מכסה המיכל ושוב טעמתי, מלאת שביעות רצון. כדי להחזיר את המרק לסיר, הורדתי את מיכל הבלנדר. בבת אחת גלש האדום הנפלא על הבלנדר, על השיש, על הכיריים הסמוכים, על ארון המטבח, על הרצפה, על כ

רועָה לחצי שעה

תמונה
  לא, לא טעיתי בכותרת. יש לא מעט דברים בחיי לברך עליהם. אחד הפלאים היא טיילת שרובר בירושלים. היא מתחילה במרחק של מאה מטר מביתי.   היה לי בוקר עמוס,  לא הספקתי לצעוד, אבל אחר הצהריים יצאתי לראות את עצי הזית, את השקדיות שפרחו, את הסביונים שניקדו את הירוק בצהוב, את הכלניות הראשונות, הן מאחרות לפרוח בירושלים, ולמלא את נחירי בריח הדשא שנגזם.   לא התחשק לי לצעוד. לא התחשק לי לקרוא . עליתי על הגבעה הסמוכה למנזר האחיות סנט קלייר. במקום לקרוא, פרסתי את עיתון "הארץ" על הדשא והתיישבתי עליו. העיתון לישבנים חושבים לא נעלב. אני ספגתי שמש וכלום . מידי פעם, כשפקחתי את עיני ראיתי במורד הגבעה, בשביל, צעיר עם מקל. הוא הלך וחזר, ובסוף התיישב על גזע עץ, כמוני פניו היו למזרח . שיחת טלפון הסיחה ממנו את דעתי. שמחתי בכלנית לידי, כעסתי על בקבוק הפלסטיק ועוד כמה גרוטאות, שפצעו את הנוף ופתאום הוא עמד לידי . "ואללה תעשי לי טובה," אמר, "אני הולך למכולת, בחייאת, תהיי אתם, אַת רוצה אני מביא לך משהו טוב מהמכולת ?" לא, לא, תודה רבה, התגוננתי, לא הבנתי את כוונתו . הוא הבין

החזר

תמונה
  מה ריגש אותי בהחזר של חמישה שקלים.  למה מכל מה שחוויתי בטיול ב"ביתרונות בארי", חמשת השקלים הם שנחרטו בזכרוני, ליוו אותי ועדיין ממלאים אותי בטעם של געגועים.  מה היה בהחזר הזה, שגרם לי לחייך, כשקבלתי אותו ועדיין גורם לי לחייך כשאני נזכרת בו.  מה בהחזר הזה חימם את ליבי. דרום אדום, דרום אדום, כל הארץ דיברה בחורף הזה על דרום אדום. אמנם בטיילת שליד הבית שלי האדימו כמה כלניות, אבל לא היה מה להשוות אותן   לרבדים הנרחבים שראיתי בצילומים. כשחברה הציעה להצטרף אליה לטיול בדרום, מיד נעניתי. טיול ל"ביתרונות בארי", אמרה. לא שאני בקיאה גדולה בידיעת הארץ.  בגלל שלא גדלתי פה, שיעורי המולדת, כך קראו פעם לשיעורי הגיאוגרפיה, פסחו עלי.   אחר-כך, כשהכּיתה נסעה לטיולים, אימי החרדתית אסרה עלי להצטרף: "מי שיושב על התחת לא נפגע", היה הנימוק שלה. את קיבוץ בארי הכרתי בבגרותי בזכות הדפוס הידוע שלו, שאפילו בקרתי בו, אבל על "ביתרונות בארי", קראתי בגוגל רק לפני הטיול. הביתרונות לא הכזיבו, מרחבים של ירוק מנוקד באדום, כל גבעה ובה כתם אדום שונה ממשנהו, כל גבעה וציור ה

לוֹוְקה

תמונה
  מה אני יודעת על לוֹוְקה. לווקה היה החבר הראשון שלי. לא. לווקה לא היה החבר הראשון שלי, הוא היה החבר הראשון, שהייתי בטוחה, שהיה החבר שלי. לא זכור לי, איך נודע לי, שהוא החבר שלי, נדמה לי שכבר עברנו אז את גיל בקשות החברות. הוודאות, שהיה חבר שלי, התקבעה בי בעזרת סימנים נסתרים, שאז הבנתי אותם. כולנו היינו מומחים במה שלא נאמר.   את לוֹוְקה הכרתי באחת ממסיבות הסלונים, שנערכו במועדון נוער של ההסתדרות. אמי התנגדה שאלך אליהן. המריתי את פיה, חמקתי מהבית, המצאתי אמַתלות וסיפורים. כדי לא לעורר את חשדה, עזבתי את המסיבות ראשונה ומהרתי להגיע הביתה. מה אני יודעת על לווקה. אף ששמו היה רוסי, לווקה גר בשיכון הפולנים ברסקו א'. לא ידעתי באיזה בית, לא ידעתי מה היה מספר הבית, מה היה שם הרחוב. לפי שמו, "לווקה", הסקתי, שהוא נולד ברוסיה בתום המלחמה או בשנתה האחרונה. הוריו הגיעו משם לפולין. אולי היה אביו יהודי פולני, שברח לרוסיה בזמן המלחמה והתחתן שם עם אשה רוסייה, אולי אימו היתה יהודייה, אולי לא. אבל למי זה שינה משהו, לי לא. את שם המשפחה של לווקה לא ידעתי. לפי העברית בפיו, אף שלא

תפילה ללעיסה

תמונה
  "אַתְּ אִטִית".   הָאִטִי עוד תני לזמן זמן לקצב הלעיסה, להפרדה הגדולה, לפירוק כן, געי בלשון בַּחֵך העליון בחך התחתון, בשיניים, בכל חלקיק, פרור, גרגיר תני זמן הפרידי בלשון בין מרכיבי המזון תני לכל מרכיב את המגיע לו, תני זמן בזמן, המיסי את הטעם, שישתחרר, שֶׁיִוָּתֵר, שיהיה מֻדּע לעצמו לקצבו תני לו להיות רוק תני לו להחליק ברוך תני ללוע זמן לבלוע תני זמן הרחיבי הַוֶשט, עקבי אחר הקצב, נִשמי שכל פרור יעבור, שׁיִסָּפֵג תני לכל פרור תני לכל זערור תני לרוק, תני להחליק, להִמוג, להִסָפג תני לעצמך לאט לאט כמעט עד חלום עד הִדום, כמה קטן,  כמה זמן תטחני, תגרסי, תמצצי, תמצי, כל זערור כל פרור   הביטי  בצלחת במה שנותר: שלושה גרגרי מלח, כל אחד מידתו שונה כל אחד גביש, הר לעצמו, כל אחד בגודלו, בשיעור מידתו ראי את גרגיר השומשום הבודד, החוּם צהבהב כמו ברוָזון מכוּער מיוּתם שׁיִבָּלָע, נשמי לאט, תני זמן בצילום: מלח (C)כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה    

אוצר

תמונה
  די לשמוע אותי או לראות את שמי, כדי לדעת שאני פולנייה. כשנולד בני, הפולנית, שפת האם שלי, היתה בארון, לא עלה על דעתי החְנוּנית להפר את חובת כור ההיתוך של אז ולדבר איתו פולנית, שלא לדבר על לשיר או ללמד אותו שירי פעוטות בפולנית המושמצת. לִמדתי את עצמי את שירי הילדים בעברית כדי שאוכל לשיר אותם עם הילד. אמא שלי, שצפצפה על חובת כור ההיתוך מתוך כורח או מתוך בחירה, עשתה לנו בושות גדולות, עד יום מותה לא ויתרה על הפולנית. "נולדתי לתרבות הפולנית ובה אמות", סגרה עניין. כשבני נולד היא כבר לא היתה בחיים. אבא נכנע כמוני, דבר אתנו עברית. לפני כשנה, כשנולד נכדי, החלטתי לפצות את עצמי. כשמתחשק לי, אני מדברת איתו פולנית, מחפשת ביוטיוב סרטוני אנימציה, חופרת במחסן ומעלה ספרים מרוטים ומצהיבים מימי ילדותי, ונהנית מכל רגע. "למה הוא צריך פולנית", התקוממו נגד רוע הגזירה אימו ועוד כמה חברים. "הלואי ויכולתי ללמד אותו סינית", הגנתי על עצמי. לא יודעת למה הוא צריך, אני צריכה ואני נהנית, אני מקווה שההנאה תהיה גם מנת חלקו. בינתיים הוא צוהל   ומרותק לסרטוני האנימציה ולפזמונים ב

חיסונים

הייתי בת שלוש, אולי בת ארבע.  שכבתי לצד אימי במיטת ההורים הגדולה. אימא קראה עיתון בקול רם על סימפטומים של פוליו ואני התחלתי לגנוח ולבכות.   "מה קרא לך, ילדה שלי?"  "נגעתי בעתון ונדבקתי, אמא".   מאז לא סרים ממני לא החיסונים ולא העיתונים. לא רק הם, גם כל שכתוב דבֵק בי, כאילו הייתי  דף לבן, שמשתוקק כל חייו, בבקשה, כִתבו עליי. בשנתיים האחרונות, ימי הקורונה, החיסונים מככבים במדיה ובפיות האנשים. כן להתחסן, לא להתחסן, זאת השאלה.  אפשר לחלק את העולם למתחסנים ולמתנגדי חיסונים.  אני מנערת אבק  מרובדי הזיכרון ומתקשה להאמין עד כמה אין חדש תחת השמש, לפחות לא תחת השמש שלי. כאילו לא עברו מאז עשורים. אני בעיר שם. צהריים ואף על פי כן אפור. הטמפרטורה בחוץ הרבה מתחת לאפס. בבית חם. הכפור, אמן גאון, מצייר בלבן שקוף אין ספור צורות, אוטם שמשות, ואני, אף שבכלל אין לי חשק לצאת מהבית, מתכוונת ללכת לבית-הספר.   כתה א`? אולי. הלימודים מתחילים בצהריים. ברדיו חוזים שבעוד יומיים תרד הטמפרטורה למינוס שלושים ולא נלך לבית-הספר. נדביק את האף לשמשה. האצבע - שתצייר באדי הבל הפה על השמשה  - תתחרה  בציור

מגניב, בחיי מגניב

 פספסתי את יום השפה העברית שחל ב 23.12 ביומיים, אבל שיהיה. "אַת רוצה שיקראו אותך, תכתבי יותר מגניב". "הוא מה זה בחור מגניב, חבל על הזמן, אַת חייבת להכיר אותו!" "היה מגניב אתמול במסיבה, למה לא באת, יה מגניבה אחת". "בת 12 וכבר מתנשקת  עם בחור שקוראים לו גומא, מגניב!". (המשפט של החמישיה הקמארית.) "הרוב היה מורכב מרואי חשבון שיצאו לערב המגניבות השבועי שלהם". את המשפט האחרון העתקתי ממלון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, שציטט את אריאלה רביב.  על שאר המשפטים - האמת, לא משהו - יש לי זכויות יוצרים. אבל נניח למשפטים המגניבים או הפחות מגניבים, "המגניב" הזה תקוע לי בראש לא יום ולא יומיים. מאיפה הוא הגיע אלינו, איך התהפכו היוצרות והשרש   ג.נ.ב , בעל קונוטציות שליליות ושחורות משחור מימי התנ"ך, הזכור לנו לרעה או לטובה מ"אל תגנוב", מעשרת הדברות, כלומר מראשית המוסר היהודי, מתורה למשה מסיני, איך, איך הוא התיפייף פתאום. די להציץ בכותרות עיתונים של יום אחד או בכותרות אתרים והכל מתבהר. אפשר להבין את  מגניבותה של העברית ואיך הגיעה אלינו

Carrot Cake

תמונה
"Carrot Cake" , היתה צריכה לאפות את העוגה. נדמה לה, שקראה על עוגת גזר בירחון נשים או בדף לבית ב- "ידיעות אחרונות". Carrot Cake  , היא קראה לעוגה. מה פתאום באנגלית. מה כבר יכול לצאת מגזר. מיד חשבה על מתכונים כמו ריבת חצילים או קליפות כבושות של אבטיח. אילולא נתנה לה אירנה לטעום מן העוגה, לא היתה מאמינה, שעוגת גזר יכולה להיות אכילה, טעימה אפילו.   Carrot Cake (מתכון של אירנה), קראה יודית את הפתק הדהוי, בלי שידעה איך התגלגל אליה לתיק הנסיעות, וחוזר איתה עכשיו בטיסת אל-על 749 מניו- יורק לתל-אביב.   "המצרכים," הכתיבה לה אירנה, "400 גרם נסורת גזר, מה שנשאר אחרי שסוחטים מיץ גזר," הסבירה. "350  גרם שבולת שועל טחונה, 300 גרם סוכר חום, חצי כוס שמן, חופן צימוקים, חופן אגוזי פקאן או שקדים, קנמון וזנגוויל. לערבב את כל החומרים. הסדר אינו משנה ובלבד ששבולת השועל תהיה אחרונה. להכניס את החומרים לתבנית ולאפות 40 דקות בחום בינוני גבוה." סיימה יודית לרשום את המתכון, חשבה שהוא פשוט ובקשה מאירנה שתפרוס לה עוד פרוסה קטנטונת.   אירנה אפתה את העוגה בלילה. היא הת

תוויות

אגם אינליי אדום אדנות אהבה אהבה.. במה אובמה אודיסיאוס אוזניות אוטו זבל אונו אוסטרליץ אוסקר ויילד אופטימיות אופרה אור אחרי אחריות איידס אימג אימפרסיוניזם אין מצב אין-סוף אינטימי אינטלקטואל אינסטגרם אל גרקו אלברטו גקומטי אלוהים אלוויס פרסלי אליל אלמנה טריה אלמנות אם אמא אמונה טפלה אמן אָמֵן אָמָּן אמנות אָמָּנוּת אמנות בזבל אמנות פלסטית אמת אנדריי ברטון אנטון צ'כוב אנטישמיות אננה סבירצ'ינסקה אננה קונופניצקה אסד אסווירה אסור אסלה אסתר ויזבצקי זיו אסתר זיו ויז'בצקי אפלטון אקדח אקטואליה אקספרסיוניזם אריסטו אשה אשר יצר אתה אתיקה באך בג"ץ בדידות בדידות רועשת מדי בובה בודהיזם בוהומיל הראבאל בוהמה בורמה בושה בחירה בטוי ביל קלינטון ביקורת בירה בית נגוע בית ספר בית ראשון ביתרונות בארי בליעה בלש במבוק בן בני אדם בני תמותה בנימין נתניהו בסקיה בר בראשית ברברים ברט ברטולד ברכט בריאה בריאות בריחה בריטניה ברלין ברמה בשר בת בתי מנזר בודהיסטים בתי סוהר ג'וב גאורגיה גבולות גבר גהאטור גודל גוף גזר גיוון גיסה גיסים גלגול גליציה גן החרוב גנרל וויצך ירוזלסקי גסטון באשלאר גסטון בשלאר געגועים גרוד גרוטאות גרפיטי גשם ד"ר יונה סאלק דאדא דבור דבר דִברות דברים דווקא דוניצטי דיוקן דיוקן עצמי עם מודל דימיטרי שוסטקוביץ דיסקים דלת ברזל אחת דמוי דמיאן הירסט דמיון דניאל פנק דסק חדשות דעה דף לבן דר טולפ דרום אדום האלה נוט הארץ הגדרה הודו הוליווד הומור הומלס הורדה הורים מתאבלים החלטה החלפת ספרים החפצה היא הימלייה הכל המושיע המין האנושי המתנה הנסיך הקטן הנצחה הספרייה המרכזית לעיוורים הסתגלות העלאה הערצה העתק הפרטה הפרשות הקדשה הקסמות הקפאה הרגל הרי ירושלים הריגה הריון השתנה השתנות השתקפויות התבוננות התגרות התחזות התפעמות התפקחות התרפקות ו.ג. זבאלד ואן גוך ואנדליזם ואצלאב האוול וארשה וו. ג. זבאלד וו.ג.זבאלד ווארשה ויסלבה שמבורסקה ויסלווה שמבורסקה ויק מוניז ויקיפדיה ויתור ושט זאן מישל בסקייה זאנר זבאלד זהות זוגיות זוזה לואיס קובאס זיוף זיקית זכרון זמן זקנה זרימה חאטטשיפסוט חבית-ה חביתה חבר ראשון חברה חברות חברת-שפע חדשות חולון חולי מדומה חום חומוס חומות חוסמסה חופש חופשה חיזור חיים חיסונים חירות חך חלום חלימה בהקיץ חלפן חלקת קבר חמלה חסר בית חפוש חפץ חקוי חשיפה חתונה טבולה ראסה טביליסי טבעות שבתאי טוב לב טולסטוי טוני קרטיס טוקיו טיולים ותיירות טיילת טיילת שרוב טיילת שרובר טריקים טרנספורט יאן בג'כווה יאן פטוצ'קה יארוסלב יד ימין יד שמאל ידיעה יהדות יהודי יהודים יוגה יודאיקה יוהרה יוזף בויס יוליאן טובים יום הולדת יום הזכרון יום השפה העברית יום כפור יום-יום יומן יומן של גוף יופי יופיה אינו ידוע יחס יחס לאחר יחסים יישום ילד ילדות ילדים ינגון יסלבה שמבורסקה יעל דן יעל ישראל יעקב אגם יפן יפנים יציאת מצרים יצירה ירושלים יריות יש מצב כאב כאב גב כאבים כאוס כבוד כביסה כבשים כוכבים כולסטרול כורים כיווץ כליון עצמי כנסיה כעס כפור כשוף כתף הינום לאה גולדברג לגה לגו לגניצה לדבר לודוויג פויירבאך לוטוס לוסיאן פרויד לידה ליידי מקבת ממצנסק לילה ליצנים לישון לך לך למודים לשון מאהב מאטיס מאיה אנגלו מאיר פיצחדזה מארק לנדיס מארקש מבט מגבת מגילת אסתר מגע מדבר סהרה מדיטציה מדינת שאן מהגר מודעה מוות מוזיאן מוזיקת מעליות מוסר מוצרט מורכבות מות מזבלה מזרח מחאת בלפור מחבוא מחשב מטמורפוזה מיאנמר מיכה אולמן מילן קונדרה מים מירי רגב מיתוס מכירות מכנסיים מלאך מלה מלות יחס מלחמה מלחמת העולם ה-2 מלחמת ויטנאם מלחמת ששת הימים מלים מלך מלכת השלג ממוואר מֶנג' אָ טְרווָא מנות מנזר האחיות סנט קלייר מניפולציה מנת יתר מסגרת מסיבות סלונים מסכה מסכת מגילה מסעדה מסתורין מעט המחזיק את המרובה מעלה החמישה מעמד האשה מעמד הר סיני מעצר מערב מערות קבורה מערת פידאיה מפיצי מחלות מפעל מצב מצווה מציאות מצפון מצרים מקור מקנמרה מקס ארנסט מראה מרוקו מרחב מרסל דושאן מרסל פרוסט משה משורר משחק משכן משמעות משפחה מתבונן מתי שמואלוף נאיביות נגיעה נדבה נהר הסאן נוהלים נותן שירות נזקי רעש נטיפים נייפידאו נילוס ניקו פירוסמאני נכד נכדים נס נסיך נסיכה נעורים נעילה נפח נפילה נקרופוליס נשואין נשק נשרים נתן זך סבבומיר מרוז'ק סבתא סו צי סוד סולחה סולידריות סוס סוף סוף הדרך סוף סוף רומן סופוט סוצי סטופות סטיגמות סטלין סימני שאלה סיפור סיפורי אנדרסן סירובניקים סכין סליחה סלילים סלנג סמל סנט גאורגי ספור ספר ספר המתים הטיבטי ספרות ספרות ילדים פולנית ספרי ספרים סרט סתו עבר עברית עברית מדוברת עדיין עדר עוגה עוגות עוגת גזר עולים חדשים עוני עופות עורך דין עז עיוות עיריית ירושלים עכבר עלילה עמדה עמנואל לוינס עמק המלכים ענווה ערבים עתונות פבלו פיקסו פגיעות פוליו פוליטיקה ומצפון פולין פולנים פולנית פוסט-ציונות פועל פוקושימה פור פורים פחד פחד מוות פיסול פיקוד מרכז פלאטו שרון פלטונוב פליאה פלסטינים פנים פסטיבל ספר פסימיות פקידים פרדריק. ס. פרלס פרוייקט שכנות טובה פרופורציה פרופורציות פרטי פרידה פריס פרננדו בוטרו אנגולו פרנסה פרנסיס בייקון פרנץ קפקא פרסום פרעונים פרשת מצורע פרשת ראה צ'כיה צ'כים צאר צבי שור צבעוניות צבעים צורות צורפות צחנה ציונות ציור צייר צילום צכוב צלב צלום צמצום צעיפים צפיפות צפרדע צפרים צרכן קבורת שמים קדוש קדושה קהלת קו-תפר קוביזם קולוניאליזם קומוניסטים קורונה קטיעה קיטש קנאה קנדינסקי קסם קצב קרונות קריסת קומוניזם קרע ראיה ראש הממשלה רבא רבה רבי זירא רגל רובר אונטם רוסים רועת צאן רופא ריק רמאדן רמברנט רמון רנה דקארט רסקו א' רעש רפואה רצח רצח אם רצח אשה רצח אשה ערביה רשום רשתות שיווק שאון מותו של שימק שבירות שואה שוחד שוק איכרים שורש שחורלבן שטיקים שי סיני וילוז'ני שיח שייט שיכון פולנים שינוי שיר שירה שירותים ציבוריים שירים שיתוק ילדים שכונת תפר שכנות טובה שכנים שכפול שלב אנאלי שלג שלוליות שלולית שלום שלזיה שם שמיעה שנה חדשה שנות ה-80 שניים שעמום שפע שפת דיבור שפתיים שקוי אהבה תהרוס את הגדר עכשיו תודעה תומאס מאן תחנת קריאה תחפושת תיאטרון נו תיוק תיירות תיירים תל אביב תל-אביב תנועה תעתוע תפילה תקוה תרבות תרגום תרופות אליל תשוקה assad eddine faux real Gilbert George jeanmichel basquiat maya angelou wojciech witold jaruzelski
הצג עוד