בשנים האחרונות בעברית המשתנה, השורש נ.ה.ל. מקבל מעמד על, מעלים פעלים ומנהל את השיח. לא נלחמים, אלא מנהלים מלחמה, לא מסתכנים, אלא מנהלים סיכונים, לא מוכרים, אלא מנהלים מוצר, לא חושבים, אלא מנהלים מחשבות, לא עושים חשבון, אלא מנהלים חשבונות, לא חולים אלא מנהלים את המחלה, לא חולים בסרטן אלא מנהלים את הסרטן. כולם מנהלים ומנהלות. בקיצור, בעל כורחי, נהייתי גם כן מנהלת. מנהלת סרטן, לא עלינו. זה האחרון כבר שנים פוקד אותי ומנסה לנהל אותי, כלומר מנסה לחסל אותי ואני כנקמה מנהלת אותו, מנסה לחסל אותו. כך מתנהלים חיי. אני לא חיה את חיי, אני מנהלת אותם. אם אנטישמי היה קורא אותי, ודאי היה אומר. נו בטח, היהודים - רק רוצים לנהל. אולי אפילו ביני לביני, הייתי מנהלת שיחה ואומרת, במחשבה שניה של ניהול, שאולי יש אמת בניהול מחשבותיו של האנטישמי. בתום ניהול השיחה עם עצמי, הייתי חוזרת לעיקר, ניהול הסרטן הפרטי שלי בימי מלחמה, שהיא כאילו מתנהלת כלא מלחמה, כי גם היא רוצה רק לנהל. בגלל מגורי בירושלים, הסרטן שלי מנוהל על ידי אונקולוג באחד מבתי החולים בירושלים, אבל לפעמים אני רוצה להתנהל קצת אחר...
aryeh.golan@gmail.com
השבמחק