איפה הם התחבאו לי, השמנמנים של בוטרו
הבן שלי אוהב את בוטרו. "לו הייתי רוטשילד" שלו, הוא לקנות לעצמו ציור של בוטרו. הכוונה לצייר הקולומביאני, פרננדו בוטרו אַנגוּלוֹ, יליד 1932, שהחל את הקריירה האמנותית שלו בגיל 16 במֶדֶלין. בן 26 זכה בפרס של "סלון הציירים הקולומביאנים" ומגדיר עצמו כ"צייר הקולומביאני ביותר מכל הציירים הקולומביאנים". אף שלשמנמנים של בוטרו יש קסם רב, הצורה שלהם, הצבעוניות הדרום אמריקאית, שאין לטעות בה, מעלים חיוך של תמיהה על שפתי כל מתבונן, מדברים אוניברסלית, לאו דווקא "קולומביאנית". סגנונו, בעל סימני ההיכר המובהקים, זכה בשם "בוטריזמו". אני זוכרת את ההתוודעות הראשונה לבוטרו בשנות השמונים המאוחרות. כל פריז היתה בוטרו. לאורך שדרות השנז אליזה הוצבו פסלי הענק של השמנמנים, ובגלריות ברחבי העיר נתלו ציוריו. עוד ציורים ופסלים אפשר לראות בסרטון. הפנים העגולות, הגופים הקצרים והשמנים, הפרופורציות האחרות גרמו לי לעמוד מולם משתאה. אפילו הפרופורציות של הסוס המפוסל דמו לאלו של בני האדם. צחקתי מול השמנמנים. את צורתם תרגמתי כמבט מתנשא של האמן, סרקזם, אולי אירוניה. היום א...