בית כסא לעם סגולה
הבוקר, בחיפושיי אחרי שירותים בירושלים, בגן הפעמון בישרו לי המנקים, שהשירותים לא בסדר. בתחנה הראשונה הם היו בסדר, ז"א, שהתא ה-1 היה מלוכלך, התא ה-2 היה נקי אבל חסר נעילה, התא ה-3 כנ"ל, בתא ה-4 לא היה נייר טואלט ולא היתה נעילה, בתא הנכים נשמתי לרווחה, הכל היה שם. בסוף גיליתי, שהסבון בכה מאד אבל יוק, לא היה שם.
כמעריצה גדולה של שירת ביאליק, ששאל, "התדע מנין נחלתי את שירי", אומר,
שאחרי נסיון הבוקר השראתי באה לי מהתחת.
בכלל, עלי להודות, שבאחרונה, יותר ויותר התחת הוא מקור השראתי והארותיי.
כן, כן, אחיי ואחיותי, בני עם הסגולה, הנה ההארה מהיום:
את מצבם של תושבי מדינה או את איכות חייהם אפשר לגזור לפי רווחתו של התחת, או במלים אחרות, ככל שיש יותר בתי כסא ציבוריים נאותים, כך איכות חיי התושבים באותה מדינה או עיר טובה יותר.
לדוגמא, בשנת 1987, ממש בראשית הפרסטרויקה, נסעתי לברה"מ בעקבות מוזיקה רוסית. המוזיקה שהאזנו לה ולמדנו אותה היתה שמימית, אבל, אוי היה למי שנצרך לשירותים, הם וריחותיהם היו מהגיהנום. אם בכלל היו.
בהודו , שנתיים או שלוש לאחר מכן, בקוצ'ין, עיר ואם בדרום הודו, בתיאטרון העירוני, הייתי צריכה להתאמן בקפיצה לגובה, כדי לצנוח ולהתיישב על האסלה. משום מה, בגלל קיבועה הגבוה, אי אפשר היה להגיע אליה בדרך כל אסלה.
לא הופתעתי, אם כך, כשראיתי את ערימות הצואה על חוף הים. אפילו ההודים הרזים והגמישים כשלו, מי יכול להתאמן בקפיצה לגובה, כשצריך?!
"גבירותי ורבותי," דיבר מנהל התיאטרון על המסיכות המסורתיות, אבל מי יכול היה להקשיב. ודאי לא מי שהתהפכו בני מעיו מארוחה הודית.
ואיזה כייף היה, להבדיל, להיכנס לשירותים בפריז בשנות השמונים. אמנם בתשלום, אבל איזה שירות. או בטוקיו, שם כל בית כסא - בית מלכות הוא. אפילו מוזיאון לאסלה יש בעיר Kitakyushu ביפן. (Toilet Museum), ובארה"ב שדדו פעם אסלת זהב. וכל אילו למה לכם, כדי שתדעו חשיבותה של אסלה.
השתכנעתם, אחי ואחייותיי, בני עם הסגולה.
לא?
בקרו בערי ישראל בשירותים הציבוריים וראו את איכות חיינו, שמהתחת.
אסיים במסכת סכת שבת, בברייתא (דף כה, ב) על מחלוקת שהיתה בין חכמי ישראל, איזהו עשיר, וזו לשונה:
"איזה עשיר? כל שיש לו נחת רוח בעשרו, דברי רבי מאיר. רבי טרפון אומר: כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות, ומאה עבדים שעובדין בהן. רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים. רבי יוסי אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו."
ניחשתם, אני ממשיכה את האסכולה של רבי יוסי. קטונתי ואף על פי כן ארחיב: מי עם עשיר, כל שיש לו בתי כסא רבים ופזורים בערים, בכפרים ובתחנות הדלק, שהם נקיים וראויים לישבני עם הסגולה.
בתמונה למעלה, האסלה של דושאן (Duchamp)
צחקתי בקול. טוב שאפשר לצחוק קצת. חוצמזה, השתכנעתי לפני שאבחר יעד בחו"ל אבדוק גם את הנושא החשוב הזה.
השבמחקלצד השמחה שהחטופים החיים חזרו. עכשיו מחזירים גם את החללים.
העיקר שצחקת, טוב לבריאות. חיבוק
מחקמעולה, רלוונטי וכתוב יפה כרגיל
השבמחקתודה רבה, יקירי
מחק