יומן מלחמה 3, 13.11.2023
משוכנעת עמוקות שיש לישראל זכות להגנה, ובכל ליבי אני עם הישראלים". טוקרצ'וק ביקרה בארץ מספר פעמים. למרות פרסומה הרב בפולין ובעולם, ספריה ודעותיה מעוררים מחלוקת בפולין. מצביעי פִּיס השמרנים שונאים אותה. קראתי איפשהו שהיא יהודייה. אין לי מושג אם זה נכון או לא, אבל לפולנים יש נטייה לטפול יהדות על מי שאינם חפצים ביקרם.
אני
זוכרת את ביקורי הראשון בפולין בשנת 1983, תנועת סולידריות כבר יצאה מחיתוליה, אבל
עדיין לא תפסה את השלטון. בתקופת המעבר, הגנרל ירוזלסקי היה ראש ממשלת פולין.
הפולנים שנאו אותו, שלטים הופצו בחוצות וארשה, שירוזלסקי נימול.
באביב
2022 הייתי בהופעה של טוקרצ'וק בימק"א בירושלים. לצערי ולצערם של עוד
כמה דוברי פולנית היא דברה אנגלית. ציפיתי לשמוע פולנית עילאית ובמקומה שמעתי אנגלית בינונית.
טוקרצ'וק סיפרה, בין השאר, שהתחתנה סוף סוף עם בן זוגה מזה שנים. החתונה נערכה בים המלח. ביום חתונתה אִיבדה את טבעת הנישואין במימי ים המוות. סמלי. לא יודעת, גם היא לא ידעה. הסיפור מצא חן בעיניי, מיד הרגשתי כאילו הייתי חברתה.
- נעניתי למודעה שקראה להתנדב ללמד נשים ערביות עברית. ההוראה בזום. חשבתי שדווקא עכשיו, כשהכל שביר כל כך בירושלים, הסדק בין היהודים לערבים התרחב ותהום החשדנות פערה לוע, כדאי לתרום בתחום הזה. משיחות עם ערביות בעבר הבנתי, שידיעת עברית היקלה עליהן להשתלב בלימודים ובעבודה ואולי גם קרבה כמה לבבות, והרי בשש אחרי המלחמה נישאר פה אנחנו והם. כן, אז דווקא עכשיו. השארתי פרטים. מישהי, נקרא לה ענת, הבטיחה לחזור אלי למחרת בשלוש. הגיעה השעה שלוש למחרת, ענת לא התקשרה
- נדמה לי ששמה היה מירב, שביס על ראשה, מפוּנה מיישוב בצפון, הגיעה אלינו בשבע בבוקר לסטודיו, הצטרפה לשיעור יוגה. צעירה, בצעה יפה כל כך את האסאנות. "השבח לאל" ו"ברוך השם" לא סרו מלשונה, כשסיפרה את קורותיה ואת קורות משפחתה. כבר כמעט שלושה שבועות הם במלון בירושלים, יופי של חופשה. אבל להיות בחדר אחד עם בעל ושני ילדים קלקל לה את החופשה. הילדים, השבח לאל, טובים, הם צריכים אותה אבל מניחים לה להתנדב ולעזור לאחרים.
"אתם
צריכים עזרה? צריכים מתנדבים?" אני מנסה להושיע.
"לא,
תודה, ברוך השם, יש יותר מתנדבים ממפונים," חייכה. נותרתי עם אין האונים שלי.
- לא ראיתי את הסרט המדובר של דובר צה"ל. סרבתי לפתוח גם סרטוני זוועה, שהגיעו ברשתות החברתיות בשבת השחורה וביום שאחריה. אמנם אז עדיין לא היו אזהרות לא לצפות בהם, אבל ידעתי שלא אוכל, הלב הזהיר שלא יעמוד בזה.
אף-על-פי-כן בלילות, סיוט רודף סיוט. מנין לו הזוועות לְתת המוּדע שלי, האם הן חלק מתת המודע הקולקטיבי של האנושות, של היהודים, שלי.
- ציפי שלחה לי בווטסאפ צילום שלה ושל אריאלה, עומדות ליד פסל בויקטוריה סקוור, במונטריאול. (שתיהן ישראליות המתגוררות שנים בקנדה). על הפסל הודבקו תמונות החטופים, ליד הפסל עמדו מספר עגלות ילדים ריקות עם תמונות הילדים החטופים. הן עמדו שם, מכורבלות במעילים - בנובמבר קר במונטריאול - כל אחת החזיקה בידיה תמונה של חטופ.ה. רק הן עמדו ליד הפסל.
איזו
בדידות.
- "זה מעניין לי את קצה הפופיק," אמר סמוטריץ' על מסמך מקצועי של היועץ המשפטי של משרדו, שבו הציעו אנשי המשרד קיצוץ בתקציב המדינה, שיהיה לשלם לרבע מיליון מפונים, לממן מלחמה
- סוף סוף גשם ירד בירושלים
- ביבי עדיין ראש ממשלה
בצילום למעלה: החצר של FOZ בירושלים מוכנה לילדי המפונים
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
חשוב ויפה - המשיכי ותודה
השבמחקתודה רבה, קורא מתמיד שלי
מחק