בווארשה במונית
כתתי את רגלי דיי ברחובותיה המרכזייים של ווארשה. כשכבר הגעתי לכיכר הארמון בכניסה לעיר העתיקה, כמו ק. בשערי הטירה, הרגשתי עייפות אין סוף. כדי לא להירדם על הסף, כשייפתח השער, החלטתי להיסוג, לקחת מונית חזרה לבית המלון. אבל כבר אי אפשר סתם כך לתפוס מונית. כמו בערים גדולות אחרות, גם בווארשה, קשה למצוא מונית בשעות העומס. הכל מתנהל באפליקציות. אם לא הזמנת מונית הלך עליך, נכון יותר, הלך עלי.
כעני בפתח, לא סתם עני, אלא עני עייף, חיכיתי לשוא למונית. מוניות
שניסיתי לעצור, המשיכו כאילו לא עמדתי בתחנת מוניות. הנהגים שעמדו, חייכו והסבירו
פנים וצפצפו תוך כדי כך מחיר של 100 או 120 זלוטי, לא תלוי במונה, אלא בתאוות הבצע
של כל אחד מהם.
לבקשה להפעיל מונה סירבו והסבירו, שמותר להם לקחת כל סכום
בתנאי שנדברו עם הנוסע מראש. מאוחר יותר נודע לי, שאת עליית מחירי השירותים יש
לזקוף לזכותה של בייאנסה, שני קונצרטים שלה נערכו בווארשה באותו שבוע. רבבות נהנו
מהם, לי השתבש הביקור. נוסף לכך שעות אחר הצהריים הן השעות החמות ביותר בווארשה,
ודאי השנה.
יאוש.
"אולי הוא ייקח אותך," הצביע אחד הנהגים על מונית כחולה, טרנטה, שהתקרבה לתחנה. "זה השירות הציבורי," הוסיף ולא הייתי בטוחה, אם הוא לועג לי או מרחם עליי.
"תקח אותי למלון נוֹבוֹטל?" שאלתי בהיסוס על סִִפה
של מדרכה.
נהג מונית ואינו יודע איפה מתנשא המלון הגבוה הזה, די לי בכך לזהות את זרותו. "Adres?"
הוא חזר על בקשת הכתובת. התיישבתי והצבעתי על המונה, נדמה היה לי שהוא מפעיל
אותו.
אוקראיני, שאלתי. לא, ענה, המלים בפיו היו תערובת של פולנית עילגת ורוסית
חזותו היתה כהה. אם, חלילה, ככה, ואם, חלילה, אחרת, למה אני לוקחת סיכונים, גערתי בעצמי, כשנסע ברחובות קטנים וצידיים. תפסיקי עם ההיסטריה, ניסיתי להרגיע, הוא מנסה לחמוק מפקקים.
כל שפה אפשר לדבר בווארשה חוץ מרוסית. כל רוסי בפולין הוא פרסונה נון גרטה. תמיד שנאו פה את הרוסים, בתקופה הקומוניסטית השנאה היתה סמויה, משהשתחררו מהקומוניזם, הם יורים שנאה לכל מי שמעז לפתוח את פיו ולפלוט הברה שמזכירה רוסית. מאז מלחמת אוקראינה והפחד שמדיר שינה מעיניהם, שמא יהיו הבאים בתור, הם לא שולטים בעצמם. הנימוס הפולני נשכח, כל מבט לעברו של רוסי הוא מבט של רוצח, כל אמירה היא קללה עסיסית. לא רק גברים, כולם, גם הנשים חושפות שיניים מול הטרף. אפילו את הספרות הרוסית הנערצת, יש שרוצים להתעלם מגדולתה, כמו שכניהם האוקראינים.
והמסכן הזה, שאינו יודע פולנית, שמנסה
להיות נהג מונית בווארשה, מסַכן את עצמו, מדבר רוסית, אללה ירחמו, ליבי עליו.
"מאיפה אתה?", פתחתי בחקירה ברוסית הלקויה שבפי.
"טביליסי".
טביליסי, חזרתי על המלה כמו תוכי, מיד הרגשתי ששמה של העיר הרגיע, החליק את
קמטי הדאגה על מצחי.
הגאורגים הם אנשים טובים, ניסיתי לעודד
אותו, הייתי בגאורגיה, יש לי שם חברה
טובה, היא במאית.
הוא חייך, ילד טוב טביליסי, יכול היה
להיות הבן שלי, אולי אפילו נכד.
רק שלושה חודשים הוא בווארשה, הוא
מטביליסי אבל נולד באזרביג'אן.
כן, יש לו משפחה בטביליסי, אשה, ילדים,
אבל אין שם עבודה.
השיחה קלחה, הוא שאל ואני עניתי בשמחה, הוא התרגש לשמוע שאני מירושלים. באתי לצלם פה סרט על העיר שאבא שלי נולד בה, והוא, הוא בקושי מתפרנס, בינתיים לא הצליח לשלוח גרוש הביתה, הוא משלם הון על דירת החדר ששכר.
"אם יש לך כסף תקני פה דירה, אין פה דירות, האוקראינים
תופסים את ה כ ל."
התקרבנו למלון שלי.
"כמה?"
כלום, ענה לי, לא צריך, חזר לפולנית
העילגת, אני חברה. שלו.
"ככה
אתה רוצה להתפרנס?" התקוממתי.
"אז עשרים", נכנע, "בסדר?"
עשרים על מרחק שאחרים בקשו עליו בין 100-120 זלוטי. אני נותנת לו שטר של מאה, הוא מסרב.
החיוך של ילד טוב טביליסי מלווה אותי גם בירושלים.
ארועי החודשים האחרונים מייאשים כל כך, אולי אעשה רילוקיישין, אקנה דירת חדר בווארשה. אמנם המחירים גבוהים, אבל עדיין נמוכים מאד בהשוואה למחירי הדיור אצלנו. חוץ מזה, נהג מונית, ילד טוב טביליסי יעץ לי, אולי כדאי להקשיב לו, אף שעשה זאת ברוסית.
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
הפולנים חיים במשטר אוטוריטטיבי , שהוא שאיפתו של ביבי.. גם חשבתי על פולין, בכל זאת נופים ותרבות של ילדות, אבל פורטוגל עדיפה. ובכל זאת, תמיד אפשר למצוא איש טוב, בכל מרחב.. סיפור יפה.
השבמחקכן. אני יודעת שביי לומד מהם, אבל היתה לי הרגשה, ששם איכפת לי הרבה פחות ובפורטוגל מי יש לי חוץ ממך, מי.
מחקהכל פנטזיות אבל לבקר אבוא
אנשים טובים באמצע הדרך כדברי השיר של נעמי שמר וגם אחד טוב ונאיבי היה נחמד לקרוא. סיפור אנושי .
השבמחקתודה רבה, אכן
מחקסיפור נהדר, ובהחלט כשזה "לא שלך" נראה שעשוי לעצבן פחות אם כי בהחלט ייתכן שיש יעדים עדיפים. מזל שיש אנשים טובים בכל מקום בכל זאת, רק חבל שהמגעילים דומיננטיים יותר כמעט תמיד
השבמחקאמן שיזדמנו בדרכינו הטובים ושנדע לזמן אותם
מחק