חלום מתוק
בשעה ארבע לפנות בוקר קפצתי מהמיטה, ספוגה כולי במתיקות החלום. די היה לי לישון, הלו אתמול נרדמתי כבר בתשע בערב.
בחלום, הייתי באיזה בית, נכדי בן השנתיים וחצי פטפט איתי, כמו שהוא מפטפט איתי ועם אחרים, בתערובת של עברית ואנגלית (אביו מקפיד לדבר איתו אנגלית).
כדי לאחד את שתי השפות, להפוך אותן לאחת ולגלגל אותן בקלות רבה יותר על לשונו, הוא נוהג להוסיף סיומת זהה למלים בעברית ובאנגלית. הסיומת היא ען או en .
כך, למשל, נשמע המשפט שלו: היה קְצָתֶען גוּדֶען (gooden) (היה קצת טוב.)
Oh Shiten, Ari wetten
(Oh shit, Ari is wet)
במצב רוח מרומם, עם חיוך מפה לאוזן, טבולה מכף רגל עד קודקוד בזכרון הפטפוט, יצאתי לחצר הבית וזמזמתי לעצמי טנגו פולני, שאימי ז"ל שרה אותו.
והנה בחצר, שמעתי עוד פה שמִלמל את השיר האהוב, ידע את המלים.
תהיתי, איך הגבר, שעמד שם מולי, ידע את מלות השיר ואת המנגינה. מה גם הוא נולד במקום, שבו נולדתי, גם אימו שרה לו את השיר הזה.
השפעת החלום היתה חזקה כל כך, שמיד, למרות השעה המוקדמת, חפרתי ביו טיוב למצוא את השיר ולשמוע אותו שוב ושוב.
הנה הלינק:
ואם לא די בכך, חִפשתי לי על הבוקר שיעורי טנגו ארגנטינאי. עד שעה שש, שעתיים, תרגלתי.
בזכות החלום, אני מסטולית משמחה וגאה לדעת את שמונה צעדי הבסיס של הטנגו.
מקסים כרגיל
השבמחקתודה רבה וחג חירות שיהיה לנו
השבמחקחלום מקסים. הנכד המתוק שלך מזכיר לך את ילדותך. השירים הם מה שאנחנו זוכרים מילדותנו המוקדמת.
השבמחקהמילים של השיר של יהודית רביץ- מדבר על כך בדיוק https://youtu.be/C_yuDe2b3Gc
תודה רבה, רונית על נשיר והתגובה
מחק