נקמת הסלק

 

בורשט גליצאי, או מרק סלק עם המון שום, פלפל שחור ולימון, ממטבחה של אמא שלי, אהוב עלינו. בחורף אני מבשלת אותו על בסיס עצם או שפונדרה, בקיץ בלי בשר. את תפוחי האדמה מבשלים בנפרד.

חמיצת סלק קרה עם שמנת ושמיר קצוץ נהדרת גם היא ומרעננת בעיקר בקיץ.

בורשט אוקראיני, שהסלק שולט בו, אבל לא נפקד גם מקומם של עוד ירקות, גם כן בשלתי לפעמים, אבל מרק סלק עם עגבניות אף פעם לא ניסיתי.

אף שבדרך כלל אני לא מבשלת לפי מתכונים והכנת המרק היתה  כרוכה בלא מעט התעסקות, הסתקרנתי

אבל.

שבוע אחד קניתי סלק ושכחתי לקנות עגבניות, שבוע לאחר מכן, להיפך.

אחרי שלושה שבועות של תכנון היו לי סוף-סוף עגבניות וסלק.

לפי הוראות המתכון, בשלתי את הסלק וצרבתי אותו בתנור עם העגבניות.  בזכות רוטב רימונים, שמן זית  וסירופ חרובים, הסלק והעגבניות השחימו, בהקו להפליא. טעמו המיוחד של המרק היה שווה את הטרחה.

הכנסתי אותו לבלנדר כדי לקבל מראה חלק ומשיי. פתחתי את מכסה המיכל ושוב טעמתי, מלאת שביעות רצון. כדי להחזיר את המרק לסיר, הורדתי את מיכל הבלנדר.

בבת אחת גלש האדום הנפלא על הבלנדר, על השיש, על הכיריים הסמוכים, על ארון המטבח, על הרצפה, על כל מיכל, מכשיר, צלוחית וכוס שעמדו על השיש, על קבקבי השול שלי, על הסינר, בקיצור, שדה קטל הוליוודי, אולי בוליוודי.

הסינר לא הגן על הבגדים הלבנים שלי ונוזל הבורדו לא חס עליהם, כהרף עין ניקד אותם בנתזים אדומים. אני והבגדים הלבנים שלי נראינו כמו מיצג בתערוכה של יויו קוסאמה - סגול/אדום על לבן.

עמדתי מול כל הבורדו בורדו הזה אחוזת תדהמה ומשותקת, איך השתלט  הסלק  על המטבח ועל הזמן שלי

מאיפה להתחיל, כל תזוזה שלי רק תפזר את פירה הסלק מה עשיתי לו לסלק,

שככה נקם בי. 

מרוב ייאוש פרצתי בצחוק. התחשק לי פשוט להתיישב בתוך השלולית האדומה ולבכות. חשבתי על הזמן הקצר שנותר לי לנקות את השערוריה, כי למטבח שלי אין דלת. כך שאי אפשר היה להעניש את הסלק, לכלוא אותו לזמן מה, לפחות כדי שנכדי הקטן, שצריך היה להגיע עוד רגע , לא יקח חלק בחגיגה.

אפילו לצאת מתוך שלולית הסלק לא יכולתי בלי להרחיב ולהגדיל אותה ובלי לתת לסלק להשתלט על עוד ועוד בלטות.

לפחות אצלם את הכתם, התנחמתי לי.

ניסיתי להגיע לסמרטפון, אבל האחרון היה מונח על השיש ממול, בלי יכולת לזוז. להגיע אליו פירושו היה להגדיל את הכתם, שגם בלי עזרתי התפשט לו מעצמו.

לסמרטפון הגעתי רק אחרי שניקיתי חלק מהרצפה ואחרי שפשטתי את הבגדים נוטפי הדמים.

.בי נשבעתי, לא עוד נסיונות קולינריים אדומים, לעולם לא אבשל מרק סלק ועגבניות