תפילה ללעיסה
"אַתְּ אִטִית".
הָאִטִי עוד
תני לזמן
זמן
לקצב הלעיסה, להפרדה הגדולה,
לפירוק
כן, געי בלשון
בַּחֵך העליון
בחך התחתון, בשיניים, בכל חלקיק, פרור,
גרגיר
תני זמן
הפרידי בלשון בין מרכיבי המזון
תני לכל מרכיב את המגיע לו,
תני זמן
בזמן,
המיסי את הטעם,
שישתחרר, שֶׁיִוָּתֵר,
שיהיה מֻדּע לעצמו
לקצבו
תני לו להיות רוק
תני לו להחליק ברוך
תני ללוע זמן לבלוע
תני זמן
הרחיבי הַוֶשט, עקבי אחר הקצב, נִשמי
שכל פרור יעבור, שׁיִסָּפֵג
תני לכל פרור
תני לכל זערור
תני לרוק, תני להחליק, להִמוג, להִסָפג
תני לעצמך לאט לאט
כמעט עד חלום
עד הִדום,
כמה קטן, כמה זמן
תטחני, תגרסי, תמצצי, תמצי, כל זערור
כל פרור
הביטי בצלחת
במה שנותר:
שלושה גרגרי מלח, כל אחד מידתו שונה
כל אחד גביש, הר לעצמו, כל אחד בגודלו, בשיעור מידתו
ראי את גרגיר השומשום הבודד, החוּם צהבהב
כמו ברוָזון מכוּער
מיוּתם
שׁיִבָּלָע, נשמי לאט,
תני זמן
בצילום: מלח
(C)כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
פתאום ראיתי את הדמיון שיש למושג ה"זמן" כמו למושג "מלח,.
השבמחקשניהם - אין להם כל הוד והדר ללא הליווי שלהם למעשה או דבר אחר.
הזמן חי ובועט (או סתם ישן ונוחר) רק אם עושים איתו משהו. כשאתה ישן או חולם אין כל תפקיד וחשיבות לזמן.
כך גם המלח: הוא קיים רק בזכות המאכלים שאני יוצרים וטועמים מהם עם המלח. אף אחד (על כל פנים - אין מישהו נורמלי...) שאוכל מלח בלבד בלי כלום..
(או שעוד לא היכרתי את כל ה"לא נורמלים"....
מעניינת ההשוואה בין זמן למלח. שאפו עליה, שניהם מתבלים לנו את החיים!
מחקכל מה למשל היו חיינו ללא זמן או ללא מלח. אגב, מלח גם משמר מזון
מקסים
השבמחקתודה רבה וגדולה
מחק