שיקוי אהבה אצל חסן פיללי

 

באחרונה קראתי על שף איטלקי, שהיה ידוע בחושי טעם וריח מפותחים עד שחלה בקורונה. חושיו נאטמו והשף נהיה תתרן.  המטעמים שלו ושל אחרים אבדו את טעמם והפכו לתפלים. "אבדתי את טעם החיים," ספר. אבל לא שף כמוהו ירים ידיים. בעזרת תרגול אינטנסיבי השיב לעצמו את החושים שאבדו והפך למנטור למחלימים אחרים. סיפורו החזיר אותי למראקש. אבל רגע, לא נמהר.

באופרה "שקוי אהבה"     L'Elisir   d"amore של דוניצטי, מגיע לכפר הדוטורֶה, שקורא לעצמו הדוקטור האנציקלופדי.

באריה  נפלאה ומצחיקה הוא מנסה למכור לכל המרבה במחיר, בקבוקונים, צנצנות, מזור, משחות אשליות ותרופות לכל מחלה ומצוקה  "שיקוי נגד ברונכיטיס, שיקוי נגד קוליטיס, שיקוי נגד אנגינה ונגד סקרלטינה," אבל ובעיקר את שיקוי האהבה.

למרבה הפלא, אף שהדוטורה אינו אלא, קוסם, מכשף, סוחר ערמומי ושרלטן,  שקוי האהבה פועל. לא זו בלבד שהוא פועל, הוא שמניע את עלילת האופרה.

 

משהו מעין זה התרחש  מידי יום ביומו אצל חסן פיללי במארקש, מרוקו, לא באופרה -  במציאות. כיוון שהקורונה תקעה לי את הנסיעות לחו"ל, אני שמחה בזכרון של נסיעות העבר.

להבדיל מהאופרה, הכל התרחש על באמת, אבל היתה זו ההצגה הטובה ביותר בעיר. הדוטורה במארקש לא רדף אחרי הלקוחות, הם נהרו אליו.

ברחוב הקסבה, מול הכניסה לקברי השולטנים הסעידיים נמצא בית מרקחת, מעליו  תלה שלט:  

Aux 100,000 Epices

(100,000 תבלינים!)

מתחת מפורט בצרפתית:

• - תבלינים למטבח
• - צמחי מרפא
• - תמציות בושם
• - תרופות טבעיות
• - מוצרי יופי מסורתיים

 

עלינו במעלית לקומה השניה - והופ,  משכן הקסמים של חסן פיללי נגלה לעינינו.

כיאה למערת עלי באבא, הקירות כוסו במדפים של  צנצנות מבריקות, קופסאות, אריזות, נצנצים, ומה לא.

כמו בכל דוכן במארקש - ארץ האלים בשפת  הברברים  -  (אולי ארץ הסוחרים בשפת המערב) הצבעים סינוורו. חוש הראיה השתעבד מיד -  עבד נרצע לצבעים, המכירה החלה.

בעצם, המתקפה על החושים התחילה קודם לכן -  תערובת של תמציות צמחים, תבלינים, עשבי תיבול ובשמים  תקפה את הנחיריים  מיד בכניסה, תענוגות החוטם. התפאורה הוכנה מראש.

שניים, גבר ואשה בחלוקים לבנים, כיאה לדוטורֶה ודוטורָה, שחקנים ראשיים, הושיבו את עדר הלקוחות על ספסלים ארוכים ופצחו בדואט בעברית רהוטה, מודרנית ועדכנית.

הוא התחיל בשבחי שמן הארגן, שטוב למעיים, לקמטים, לשערות,  לקרחות,  לנשירה ולעור זוהר -  והיא השלימה את שבחיו  והעבירה בינינו בקבוקוני ארגן פתוחים, שנהנה מהריח.  ריח אגוזי נפלא ובלתי מוכר.

זה שבח את פלאי הכָּחַל וזאת משחה את עיני הנשים בפלא הברברי.

 

הם דברו  בשבחי המשחה הלבנה נגד כתמי השמש, והיללו את תכונות הכורכום והזעפרן והויאגרה טורבו - הלו הוא שיקוי האהבה  המקומי, תבלו את דבריהם בבדיחות מעודכנות על קרירותן של הפולניות בישראל ועל האימפוטנציה הגברית. בעברית, אמרתי, והאוזניים לא שבעו.

 

הפלא ופלא, כל הנוכחים, כאיש אחד מצאו עצמם מסתובבים בין המדפים  וממלאים סלי קש בכל טוב האדמה והעץ והשורש - שרק יהיו יפים, בריאים ואוהבים. אחר כך עמדו בתור ארוך ושלפו דירהמים, דולרים וכרטיסי אשראי -  לזכות בטיפה מהשיקויים, גרגיר מהקסמים, קמצוץ מהאשליות, שלא ישכחו ולו לרגע, שיכלו להיות בני אלים - ואספו מהשולחן הצבעוני כרטיסי ביקור בצרפתית, ערבית, אנגלית, גרמנית ועברית - למסור לחבר'ה בבית.

 

שמתם לב, שמאז ימי הקורונה, אחרי שפסקו הנסיעות ואזל שיקוי האהבה,  האהבות לא משהו.

מאחלת שנה של בריאות עם שיקויי אהבה לרוב.

כתבה וצלמה: באבא יאגה

© כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה