לרצוח אמא
פה ושם מתפרסמת ידיעה על בן שרוצח את אימו. גם בטרגדיות היווניות התופעה קיימת. אדיפוס הוא הדוגמא הקלאסית לרצח אם ואב, אם כי שם הרצח הוא בשוגג. על שלישייה של בנים, שרוצחת את אמם, קראתי לראשונה השבוע.
הפרטים הידועים:
זהו הרצח העשירי של אשה ערביה בישראל בשנת 2021.
הנרצחת היתה בת 46
שלושה מבניה, בן 28, בן 23 ובן 20 מזרזיר, חשודים ברציחתה
החשודים נעצרו בסוף השבוע שעבר.
עם הבנים נעצר עוד קרוב משפחה.
הגופה נמצאה באזור סבוך בירדן ההררי.
הנרצחת, תושבת נוף הגליל, התגרשה מאבי שלושת הבנים לפני 15 שנה, התחתנה
שנית ושוב התגרשה.
אביהם של החשודים מת לפני כחצי שנה מדום לב, כך סיפר ראש מועצת זרזיר.
שאר הפרטים אסורים לפרסום, אבל מותרים לדמיון.
נדמה לי, שאת הסיבה לרצח ננחש בקלות. רצח האשה הזו, כמו רצח של נשים אחרות בחברה הערבית, יכול להעיד שוב על מעמדן הנחות והפגיע, כל השאר, הם הפרטים שהופכים את המקרה הזה לספציפי, למה שהוא.
למשל, איך השלושה, בניה, יוצאי חלציה של הנרצחת, העלו לראשונה את הרעיון לרצוח אותה. מתי החליטו על הרצח. מי מהשלושה צייץ ראשון, מי הצטרף, מי נגרר.
מיהו קרוב המשפחה הנוסף שנעצר, מה קרבתו לנרצחת, לבניה, לבעלה הראשון, לז"ל. ואולי הוא קרוב דווקא לבעלה השני, שגם ממנו התגרשה.
איך הבשיל רעיון הרצח, קרם עוד וסכינים, מה היו שלבי התכנון, מה היתה הדינמיקה.
האם החשודים התלבטו, האם נסוגו מהחלטתם ושוב חזרו אליה. כמה זמן לקח התכנון, מי נצח עליו. למה דווקא הוא.
האם היתה לאב השפעה על בניו, בעיקר על החלטת הבנים לרצוח. אם כן, האם היה לו חלק בשידול לרצח, לפני מותו, כמובן. אילו חי, מה היה אומר אחרי הרצח, האם היה מעיד, מגבה את בניו החשודים.
אצל מי גדלו השלושה אחרי גרושי הוריהם.
מה היו יחסי האם עם השלושה.
הגירושין היו לפני 15 שנה, ז"א, שבזמן הגירושין, היה הבכור בן 13, הבא
אחריו היה בן 8 והצעיר בן 5, ילדים.
אִם כבר מחשבים חישובים, האֵם היתה צעירה, רק בת 18, כשילדה את בכורה. במקרה
הטוב, היא נישאה לבעלה הראשון, כשהיתה בת 17. בן כמה היה אז בעלה, מה היה הפרש הגילים
ביניהם. הרי הנרצחת היתה בת 46 בהירצחה ובעלה הראשון היה כבר בר מינן. מת מדום לב. אולי היה גדול ממנה בשנים. האם אולצה להתחתן איתו.
האם היו לנרצחת ילדים נוספים מבעלה הראשון, או מבעלה השני, אולי משניהם. אם כן, בני כמה הם. חראם על היתומים.
האִם החשודים יודו באשמה. האִם ישחזרו את הרצח, ידגימו, איך רצחו את אימם, בסכין, באקדח, באבן ואולי באגרוף.
איך נראו פני אמם ברגעיה האחרונים, האם צעקה, האם בכתה, האם התחננה על נפשה. איזו אימה ניבטה בעיניה, כשהבינה את העומד לקרות. איזה ויתור, אין אונים, טרוף אחזו בה, השתקפו בעישוני הבנים. מה היו דבריה האחרונים, האם ייזכרו.
איך קברו אותה. איך מחו את הדם. איך רחצו ידיים. איך חזרו לכפרם, איך אכלו, איך חזרוהלשגרה, איך ישנו.
האם מי מהם יתחרט, האם שניים יתחרטו, האם שלושה. האם יתחרטו כדי להמתיק את עונשם, לנקות מצפונם. האם יינקה המצפון, האם יינקו.
מה לי ולידיעה הזאת, למה התנחלה במוחי, תפסה נפח, למה אני מספרת עליה.
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
כל רצח של אדם עי אדם אחר הוא פשע ראשון באכזריותו ושטניותו.
השבמחקאך רצח אם עי בניה הוא כמו רצח בן עי אימו. אכזרי שטני (שלא המציא... השטן) - והמתמצת ביותר את הרוע שיכול יצור "אנושי" לעשות.
תהא האם "רעה" ככל שתהיה - היא זו שכאבה, סחבה, הניקה, היתה מחוברת בגופה אליהם ובלעדיה הם לא היו מופיעים כאן.
נתקלתי פעם במשפט (נדמה לי דשל סופר מצרי כלשהו) שכתב כי האמא הערביה יולדת בנים כדי שישפילו אותה ואת מעמדה רק כי אשה היא היחידה היכולה להוליד את משפיליה....
מרשימה מאד האמירה של הסופר המצרי ונכונה גם כן. תודה לך
מחקמזעזע! מייאש!! כל הכבוד על הכתיבה כרגיל.....
השבמחקתודה רבה, אכן מזעזע
השבמחק