Peace of Cake
היום שבת, הגפרור הוצת ביום שני, יום ירושלים. פחות משבוע עבר מאז והארץ בוערת.
בעצם גם קודם היו ניסיונות לא מעטים להשליך
גפרורים, אבל לא על כך אכתוב.
.אמנם הלילה היו התפרעויות בא-טור, בשער שכם, בעיסוויה ובסילוואן, עם זאת, לפחות נכון לרגע זה, שקט בירושלים.
היום, בעיד אל פיטר, ועם חג השבועות הקרב, יצאנו קבוצה של שכנים יהודים וערבים לחלק עוגות בצמתים וברחובותיה הצרים של אבו תור הערבית. חלקנו פלאיירים, שפנינו לשלום, ברכנו נהגים ועוברי אורח בחג שמח, אמרנו שלום וחלקנו עוגות וממתקים.
לא כולם עצרו, לא כולם פתחו את החלון. בצומת המפקד דרך חברון, חטפנו קללות, דווקא מיהודי, עטוף לבנים. אבל היו הרבה נהגים שעצרו, שברכו, שהודו, שהתכבדו בעוגות.
על אלו המודים, שפתאום חייכו, שברכו
אותנו, רציתי לספר.
שיכונו השקט, השיוויון והיכולת להידבר.
כתבה: באבא יאגה
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
נהדר!!!!!!!!!!!
השבמחקהלואי ונצליח לשמור על שפיות. תודה רבה
השבמחקמעולם לא הבנתי איך אי שפיות מבית אחד המנהיגים שלנו תגלוש ותדליק את כל הארץ.
השבמחקיש אחראי לכל זה - ואני חושב על המושג החדש שהוא משתיל בקירבנו: ה"סימטריה".... (והכל כדי לנקות עצמו מאחריותו לכל מה שקורה..).
הבנו עכשיו, נכון. כן אלו המושגים והשפה האוטומטית , הנקיה, שמנקה אנשים מלחשוב ולתת את הדין על מעשמהם. דרך ידועה להלבין שרצים.
השבמחקחג שמח יוסי לך ולמשפחה
A PIECE OF PEACE
השבמחקאמן, amen, امن
מחק