בור-מה?

"בוׁרְ- מָה, אמרת בּוּרמָה, יש ארץ כזאת, איפה זה בכלל?" שאלה הבחורה, עובדת פרטנר, כשבקשתי לקנות חבילת שיחות לפני הטיסה לבורמה.

"בעצם, לא בורמה, שינו את השם ל-מיאנמר," תקנתי, מקווה שהתיקון יעזור.

"מה, לא קלטתי, רק רגע, איפה זה?" המשיכה בת שיחי.

"באסיה," התחלתי, "גובלת בסין ובהודו, 56 מיליון בורמזים, משטר צבאי, ההיסטוריה שלה נוגעת בפרהיסטוריה, יש עדויות   ארכיאולוגיות, הם חברים שלנו...", המשכתי בכעס מתנשא, עד שתפסתי את עצמי. "יש או אין חבילה?"

לפני יומיים, כששמעתי, שהחונטה הצבאית שוב השתלטה על מיאנמר ועצרה את אונג סן סו צ'י, מנהיגה נערצת של מפלגת הרוב, נצבט לי הלב. מניסיון אני יודעת, שהיחס שלי למדינה שבקרתי בה, תמיד הופך לאישי וקרוב יותר, ממדינה שבה לא בקרתי.

בשנת 2015 הייתי בבורמה יותר משבועיים. 

מאז, לכאורה, השתנה שם  הרבה. 

החונטה הצבאית שחררה את סו-צ'י ממעצר, והיא היתה לשליטת מיאנמר. לא ממש. החונטה השאירה בידיה מספר קבוע של חברי פרלמנט ועוד כל מיני פטנטים והוראות כדי להצר את שלטונה של סו-צ'. מה שאפשר לצבא לעצור אותה לפני יומיים בקלות רבה. יחד אתה נעצרו רבים מנציגי NLP , מפלגת הרוב. הסיבה הרשמית של החונטה להפיכה היא זיוף בבחירות. הבחירות נערכו בנובמבר 2020 ומפלגתה של סו-צ'י זכתה בה לרוב גורף. הסיבה האמיתית היא לעצור את תהליך הדימוקרטיזיה הזוחל. 

המנהיגה נעצרה בגלל 6 מכשירי ווקי טוקי שנמצאו בביתה. "היא ייבאה אותם והשתמשה בהם ללא אישור". מעצרה של סו-צ'י הנערצת וודאי לא יעבור ללא מהומות. כך, שלמרות השינויים לא הרבה השתנה במיאנמר מאז שבקרתי בה.

את חבילת השיחות אמנם הצלחתי לקנות, אבל חבילה לחוד ושיחות לחוד. להתקשר בעזרת החבילה לא הצלחתי ולו פעם אחת – נקמת הפקידה ונקמת פרטנר.

ברכב, ביאנגון - בירת בורמה לשעבר, והעיר הגדולה ביותר, היינו 6 ישראלים, נהג ומדריך מקומי, שהוצנחו עלינו מטעם המדינה. טוב שכך, מי מאתנו יכול היה לנהוג שם. לא זו בלבד שנוהגים בצד ימין של הכביש, אלא ההגה נמצא גם הוא בצד ימין. פחד אלוהים, אין לי מושג, איך הם לא דורסים ולא נדרסים שם כל רגע.

כששמענו על עיר הבירה האסורה נַייפִּידַאו ( (Naypyidaw ), בקשנו מהמדריך שיקח אותנו לשם. נענינו בפרץ צחוק פרוע. הסבירו לנו, שאיש מתושבי בורמה אינו רשאי לבקר בעיר, חוץ מאנשי שררה מורשים.  כל פעם כשרצינו להצחיק בורמזי, בקשנו, שייקח אותנו לעיר הבירה. 

לבירה, אמנם לא הגענו, אבל חוץ ממנה, פלאים הרבה נכונו לנו - קיר במקדש, העטורים המיוחדים קולאג' של צבעי טרהקוטה וזכוכית

פרט מהקיר,טורקיז, אדום וזכוכית

עוד פרט בתוספת צהוב, אף שהטורקיז שולט

קיינרי קיינרה, האוהבים והנעימים, תגידו לזוג בורמזי מאוהב, וסומק יכסה פניהם, עוד פרט על קיר המקדש

כשהתוודענו קצת לעוניה של המדינה או נכון יותר לעוני של מרבית תושביה (משכורת ממוצעת של 65.00 $ לחודש) לפערים העצומים שבין תושביה ובין הקרובים לפנכה (אנשי החונטה הם עשירים מופלגים, בארוני סמים, שעשו כספם מגידול וסחר באופיום, שאסור על שאר תושבי המדינה), כשראינו את הנהרות המזוהמים, כשנוכחנו שאין שם תשתיות של מים זורמים, אין רשת חשמל, אין פינוי אשפה ואין שירותים בסיסיים, אמר אחד מאתנו, שאם היה כך אצלנו, ודאי היינו מפתחים, כי אנחנו יזמים ויצירתיים ויש לנו את זה.

לשוא ובדעת מיעוט ניסיתי להגן על הבורמזים. 

אמרתי, שאני לא מאמינה בתכונות של עם. הם לא פחות יצירתיים מאתנו. יצירתיות, יזמה, חדשנות –  נקבעות על ידי נסיבות החיים, על ידי ההיסטוריה. בורמה סבלה וסובלת ממאבקים, מפלישות ומכיבוש של שכניה, ממלחמות אזרחים אין סופיות, משלטון של חונטה צבאית ומרמיסה של זכויות הפרט – מתכון משופר לעצור יזמה, חדשנות ופיתוח. אפילו הראַיָיה של ארצות קומוניסטיות לא הועילה. אני בשלי, במיעוט.

ההיסטוריה של האזור מגעת  עד לארבע מאות אלף שנה לפני הספירה!

ממצאים ארכיאולוגיים מעידים שההומו אֶרֶקטוּס חי באזור. מתקופת האבן, כלומר, משנת 11 אלף לפני הספירה נמצאו גם עדויות לחייו של ההומו ספיינס באזור.

לא זו אלא גם זו, באזור מרכז בורמה חיו בני אדם שהיו ראשונים לביית גידולים ובעלי חיים. בתקופת הברונזה גדלו שם אורז, עופות וחזירים וידעו להפוך נחושת לארד כדי להקשות אותה.

ב-500  לפני הספירה הקימו ערים, עבדו ברזל  וסחרו עם סין והודו, וב-200 לפני הספירה הוקמו ערים\מדינות של שבטי הפיו ופרחה התרבות הטיבטו-בורמזית.

אחרי הספירה בהשפעת המסחר עם הודו חדר לאזור הבודהיזם, שגם הוא ידע שינויים. היום שולט בבורמה הבודהיזם של הטרוואדה ( Theravada ). ככלל, להודו היתה השפעה תרבותית עצומה על תרבותה של בורמה. 

ממלכות/מדינות קמו ונפלו, שושלת רדפה שושלת, כולל כיבוש מונגולי אכזר, אך התרבות הבורמזית פרחה. לוח שנה בורמזי ייחודי היה ידוע במזרח ובמאה ה-17 פרחה הספרות הבורמזית, שהצטיינה ברבגוניות. רבים מתושבי האזור ידעו קרוא וכתוב.

הקולוניאליזם הבריטי לטש עין לאוצרותיה הטבעיים של בורמה והצליח להשתלט על בורמה.  במאה ה-19 הפכה בורמה לאחת מהקולוניות הבריטיות, גם היום אפשר לראות בעיקר בינגון, אבל גם במנדאליי לא מעט בניינים מוזנחים בסגנון  הקולוניאלי. 

שריד שהשתמר ועד היום נחשב לאי הבריטי בינגון הוא מלון  The Strand Hotel, Yangoon. אם תבקרו שם פעם, ויימאס לכם פתאום המזרח,  במלון סטראנד  תוכלו לחזור למערב. שם מגישים תה ב- TEA TIME  - הפוגה מההמון, מהחום, מהלחות וגם מהג'יפה.

לא רק הבריטים השתלטו על בורמה (אם כי לזכותם ייאמר, שאם קיימות תשתיות בבורמה - לבריטים התודה) בתקופת מלחמת העולם השנייה יפן השתלטה על בורמה.

8000 פסלי בודהה מצופים שכבות שכבות של זהב, הוחבאו במערת הנטיפים פידאיה מאימת היפנים. 

עד היום מערת פידאיה היא מערת עלי באבא פלאית ומסתורית. היא נוצצת בזהב ואבנים יקרות. המערה מושכת אליה בודהיסטים ותיירים. מידי יום נוסיפים לאוסף הבודהות עוד ועוד פסלים, תרומות של חברות, משפחות ואנשים פרטיים.

מראה ממערת הנטיפים פידאיה

בודהות במערה, שכבות על שכבות של זהב

קיר במערת הנטיפים פידאיה

מערת עלי באבא? ממש לא, מראה הקסמים של פנים המערה

חשכה וצבעוניות מרהיבה, מסתורין ומכה לחושים

כף רגלו של בודהה, במערת פידאיה

פרט מגלימתו של בודהה, גם כן במערה הקסומה

ב-1945 עם ניצחון בנות הברית, שוחררה בורמה מעולה של יפן. בריטניה שוב בחשה בקלחת הבורמזית של קבוצות אתניות יריבות ( היום יש בבורמה 7 עממים רשמיים, ששפתם מוכרת, בנוסף לבורמזית, שפתה הרשמית). 

רק בשנת 1948, כמונו, זכתה בורמה בעצמאות.

בורמה היתה מהמדינות הראשונות באסיה שהכירו במדינת ישראל.  בשנות ה-50 וה-60 התפתחו יחסים חמים במיוחד בין בן-גוריון ובין או-נו, ראש ממשלתה של בורמה החופשית. בו-גוריון ובן-צבי ביקרו בבורמה. או-נו ונציגים בורמזיים בקרו בישראל. 

לעמוד על הראש, למד בן-גוריון באחד המנזרים הבורמזיים וגם אל הבודהיזם התוודע בזכות הקשרים עם בורמה. מספרים עליו, שאפילו עשה ויפאסנה באחד המנזרים. 

היחסים הטובים עם בורמה נמשכו ונמשכים גם מאז עלית החונטה הצבאית לשלטון בשנת 1962 ועד היום.

אל תגידו בגת, אבל אנחנו, מסתבר, ספקנו ועדיין אנחנו מספקים לשלטון הצבאי המושחת ששם בעיקר נשק, והרבה.

ואפרופו, זכויות פרט במיאנמר, תושב בורמה אינו יכול לנסוע לחו"ל, אלא אם כן יוזמן על ידי תושב חוץ. עליו להביא לרשויות מכתב הזמנה מתושב חוץ. תהליך קבלת הדרכון ממושך ויקר, והשלטונות יערימו עליו קשיים אדמיניסרטיביים מפה עד הודעה חדשה.

היום, אף שהירוק של בורמה ירוק ונוצץ, שדות האורז מפעימים ביופים בזכות  אדמתה הפוריה ובזכות שפע המים, האדמה עשירה באוצרות טבעיים כמו ג'ייד, רובי, נפט וגז, כשאתה מסתובב ברחבי בורמה כתייר ועֵד לחיי תושביה, חוץ מהמקדשים והסטופות לכבודו של בודהה, כמעט דבר לא מעיד על התרבות המפותחת של האזור בעבר.

כיבושים, מאבקים אתניים, מלחמות אזרחים, חוסר יציבות פוליטית ושלטון מרושע עשו את שלהם, בורמה היא מהארצות העניות והנחשלות בעולם.

על נופים, אנשים ושאר ירקות בבורמה, אולי עוד אכתוב.

(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה