תשעה שירים עם הקדשה
לח. גולדמן
א.
בּין הבּרזים והכּיורים
בּין האורגינָאלים וְהפּסלונים וְהמסְמרים
בּין התריס החשמלי לדלת העץ
בּין משקוף הפלדה וּמזוזת הכּסף
בּין הספות, הכּסאות, הכּורסאות
בּין בִּרגי האלומינוים לידיות הפּליז
בּגַ'קוּזי
ליד המַחשב
בַּמִטה שמתרוממת ושוקעת בּשְלט רחוק
בִּזְכוכית מַגדלת
איפה
אתה
ב.
פּעם חפשתי
בּין ציורים, קנקנים, פּמוטים
בּין כּלי השולחן של רוזֶנטַל
בּין סדיני סָאטן אדומים, סגולים, לבנים
מחליפי צבעים
מאחורי הוילונות
צעקתי
אתה, אתה, אתה!
היום
בשתיקה
לִמְנהל ללא רְבָב
פגשתי אותו בבליינד דייט
בן שבעים. נחמד. נְעים שיחה
מְנַהל ללא רבב
אחרי שעה שאל
אם התאהבתי בו
אם יש אהבה תופע מיד!
נתליתי באילנות גבוהים
ולא באה
לאופיר נוריאל, משורר צעיר
"על הזין שלי"
הוא כתב
ורציתי גם
על הזין שלי
כמעט כתבתי
ולא היה לי
עד שבא החלום
"על הזין שלי,"
יכולתי סוף סוף לכתב
"על הזין הקטן שלי,"
כתבתי ולבשתי
חצאית
ללֶשֶק
הכניסה לילדותי
אסורה
"לבני הבית בלבד"
כתוב על הדלת
יד בוחשת
מרעידה
ואֵין ולדעת
ואֵין להבין
לילדים שלא ילדתי
הילדים שלא ילדתי
כּחול אשר על שפת הים
כַּכוכבים לרֹב
שוּרות שוּרות
באים אלי
בִּטְענות
לרגל שמאל שלי
רגל שמאל שלי,
רגל שמאל
הפגומה, הפגועה
האהובה
המכֻּסחת המנֻתחת,
הדיסהרמונית,
הלבנה, הכּאובה
ההשראה.
איך דווקא אַתְּ
מצמיחה ענף של זית
להעדר
"הוא יהיה שם,"
אמרה לי.
לא הייתָּ
הוא יהיה שם.
אמרה לי.
היו אחרים
האַיִן גבה וְתפח
הצמיח כתפיים
זרועות כמו שלךָ
הוא אִתִי
עכשו
למאהב שלא אהב אותי כמו מים
תאהב אותי
כמו מים
תאר לך,
מים אי אפשר לתפֹס
אל תתפֹס
מים אי אפשר להרֹס
אל תהרֹס
מים אי אפשר לבעֹל
אל תבעַל, אל תִּקֹם
תן לזרֹם
מים אי אפשר לדחֹף
לא באגרוף
מים אי אפשר לדחֹק
אל תכאיב, אל תחנֹק
תן לחמֹק
למים
מים זַכִּים
מים רַכִּים
מים זורמים לאט
מים צלולים, מים שקטים, גלים, גלים
תִּתְלטַּף
תִּתְחכַּך
תִּתְרכִּך
תּשתה
תּשנֶה
תּרוֶה
תּחיֶה
מים
(C ) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
תגובות
הוסף רשומת תגובה