מזויף, אמיתי וסימני השאלה ביניהם
"כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", מסכת מגילה (בפרוש ל-"...ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" , אסתר ב' כב'.)
באחד באפריל, לפני מספר שנים, נפתחה באוניברסיטת סינסינטי בארה"ב תערוכה של זייפן אמנות בשם מארק א. לנדיס, צייר ובעלים של גלריה. שמה של התערוכה היה FAUX REAL , בעברית "מזויף אמיתי". לכאורה דבר והפוכו. האמנם.
במשך 25 שנים תרם לנדיס כארבעים זיופים מעשה ידיו של יצירות ידועות. הוא השתמש במספר שמות והתחזה פעם לכומר ופעם לתורם עשיר.
אוצרים של כ-15 מוזיאונים קטנים בארה"ב נפלו בפח של תרמיתו\תרומתו.
(שימו לב, לקרבה בין תרומה ותרמית בעברית. אמנם לא אותו השרש, אבל כמעט, כמעט אותן אותיות וגם המצלול דומה).
עם פתיחת התערוכה, הסביר הזייפן, איך הכל התחיל:
“At about this time (referring to an event in 1986) in California, I gave a picture to a museum in the memory of my father, which I hoped would please mother. Everyone was so nice that I was soon to get into the habit of donating pictures to museums. Being treated so nicely by people was something I was unfamiliar with, and I liked it very much."
מה לא עושים כדי לזכות בקצת חיבה מהזולת ובמיוחד מאמא.
הזיופים התגלו ב- 2008 , כשעובד באחד המוזיאונים הבחין בתדפיס ממוחשב שבצבץ מאחורי אחת היצירות. אבל לא סוף גנב לתליה. לנדיס תרם את זיופיו. בתערוכה הוצגו התרומות ועוד 60 עבודות מזיופיו.
אגב, גם הגלימה ,שבה התחזה לכומר, הוצגה בתערוכה.
כיוון שהידיעה על התערוכה פורסמה באחד באפריל, לא הייתי בטוחה שלא מדובר בברווז עתונאי.
בלחיצה על המקלדת גיליתי, שהתערוכה אכן נפתחה באחד באפריל. התאריך לא היה מקרי.
הצגת הזיופים בתערוכה מעלה שאלות על מקוריות, חקוי, העתקה, שכפול וזיוף באמנות בכלל ובאמנות בת זמנינו בפרט.
- אלפים (אם לא מיליונים של צופים) נהנו לראות את העבודות. הנאתם לא נפגמה למרות שצפו בזיופים. מי אמר, שהזיוף אינו אמנות. האם אמנות צריכה להיות מקורית.
- איזו משמעות יש למקור בעולם, שבו אפשר להעתיק ולשכפל כמעט כל דבר.
- מה המשמעות של מקור מאז השמוש באינטרנט, מאז המצאת הצלום, או אף קודם לכן, מאז המצאת הדפוס.
יעידו על כך עבודותיהם של אנדי וורהול ודמיאן הירסט ששכפלו את עצמם ואמנים אחרים לדעת.
וורהול והירסט אינם בודדים, אלפי אמנים אחרים שותלים, משכפלים, מצטטים ומעתיקים יצירות של קודמיהם בדרך כלל במודע, אבל לא תמיד.
- אם כך, האם יש איזו משמעות למקור.
לא אחת מקור הוא הכלאה של כמה מקורות. אם נחפש את המקור, אולי נגיע לציורי המערות של האדם הקדמון, רק כיוון שלא מצאנו עדיין ציורים של קודמו, אחרת הם היו המקור.
- האם הלמוד, התרבות והעברת הידע בעולם אינם חקוי, העתקה, צטוט והכלה של דורות קודמים עם ובלי שינויים.
- איזה אמן, סופר, מוזיקאי לא חיקה, לא העתיק בעצם.
- מי קובע את מקוריותה של יצירה. אוצרים, מומחים, הסטוריונים, מבקרי אמנות, קונים, מוכרים ואולי הציבור.
- מהם הכלים לבחון האם אמנות או כל יצירת אדם היא מקורית.
אם עד כה התקשינו לענות על שאלות אלה, היום בעידן השכפול, הדיגיטציה והתפוצצות המידע, הקושי גדול שבעתיים.
בצילום: אנדי וורהול, שכפול
כתבה: באבא יאגה
(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
מרתק
השבמחקתודה רבה, חג חנוכה שמח
השבמחקאכן צריך להכניס סדר בהגדרות.
השבמחקלדעתי מקור הוא היצירה הראשונה הידועה עם הרעיון שמובע/מצוייר בה.
כן, סדר בהגדרות זה טוב, אבל בכל זאת לא מדובר במספרים או במתמתיקה, אלא בדימויים ועם זה קשה לדייק כל כך. שוב שאלה מה הוא הדבר הראשון הזה, הצורה, המושג, הדימוי, צרוף הצבעים, החומרים? לא פשוט להגדיר
מחק