Life Doesn't Frighten Me - האמנם
ראיתי סרט מעורר השראה בשם "ז'אן מישל בסקייה, הילד הזהר", על הצייר האמריקאי, שהתחיל את הקריירה שלו כצייר גרפיטי ושאורך חייו ואורכה של הקריירה האמנותית שלו, היו ביחס הפוך לגדולתו ופרסומו. הסרט נעשה על ידי ידידתו, תמרה דיוויס. (Jean-Michel Basquiat 1960-1988 )
בין גיל 20 ל-25, נמכרו עבודותיו של בסקייה במיליוני דולרים, בגיל 27 מת ממנת יתר. אבל עד מותו הספיק ליצור אלפי עבודות, אחת טובה מרעותה.
לצייר האמריקאי הנפלא התוודעתי באחור ובבום גדול ב- 2005 בהיוסטון, שבטקסס, ארה"ב. שהיתי שם במשך ארבעה ימים עמוסי עבודה. לפני הטיסה הלאה, נותרו לנו כמה שעות פנויות אחר הצהריים. שמענו על התערוכה הרטרוספקטיבית של בסקייה ומהרנו למוזיאון.
ה- MUSEUM OF FINE ARTS היה אמנם פתוח, אבל לאכזבתינו גילינו, שהתערוכה לא נפתחה עדיין לקהל הרחב.
"מחר תיפתח," אמר השומר.
התחננו על נפשנו, שאנחנו טסים בעוד כמה שעות, ולא נחזור להיוסטון, זו ההזדמנות האחת והיחידה לראות את העבודות של בסקייה וכו'. השומר, טקסני אנושי שכמותו, השתכנע. אף שאיני יודעת את שמו, אני אסירת תודה על שהכניס אותנו בשעריו של המכשף הגדול, בסקייה. את התערוכה ראינו – סולו.
Untitled Self portrait 1982
ההיחשפות בבת אחת לעשרות מעבודותיו השאירה אותי באלם. יצאתי משם עם קטלוג התערוכה ועם ספר שירים לילדים של Maya Angelou (משוררת אפרו-אמריקאית ופעילת זכויות אדם, שזכתה מאוחר יותר בפרס החירות האמריקאי) מצויר בידי בסקייה ובראש מלא בשחור, באדום, בצהוב, בכחול ובעשרות דמויים ילדיים, בראשיתיים, מיתיים, שלא בקלות הצליחו להתפצח ולחבור למשמעויות.
הסרט על בסקייה, החזיר אותי לחוויה של אז. לפער שבין דמות הנער לבין העוצמה של כח השדים בציוריו, למרחק בין פרצופו של ילד מחוצ'קן לבעירה שרוחשת בִּפְנים.
כמו היה הציור טקס מאגי של גרוש שדים, הוצאתם מהבקבוק, מהכח אל הפועל, מהדמוי האפל ברובדי התת מודע אל תנופת יד שחורטת קו, מורחת צבע, מונעת על ידי כוחות האדמה, שאול תחתיות, אש מהפכת קרביים, אינקויזציה. קריאת תיגר על החברה, על החיים, אבל בעיקר על המוות – כוחו של כעס נעורים.
La Colomba 1983
גם בספר השירים המינימליסטי, קטן המכיל מרובה, מבליט הטקסט של מאיה אנג'לו, מלים מעט וחזרות הרבה - את הפער הגדול הזה, כמו קרא כל כתם צבע – שדים צאו, אל תפחידו!
ההצהרה במלים היא – החיים אינם מפחידים אותי.
Life doesn't frighten me
Untitled Boxer 1982
למרבה האירוניה, הציורים כמו אומרים את ההיפך, אין מפחידים מהחיים, המוות לפתח ולבטח רובץ, אורב, כמו כלב שחור, משחיז שיניים.
גם בסקייה, האיש, למרות מעשה היצירה, לא התגבר על פחד החיים. המית עצמו בסמים והוא בן 28 בלבד.
הנה השיר של מאיה אנג'לו:
Life doesn't frighten me at all
Shadows on the wall
Noises down the hall
Life doesn't frighten me at all
Bad dogs barking loud
Big ghosts in a cloud
Life doesn't frighten me at all
Mean old mother goose
Lions on the loose
They don't frighten me at all
Dragons breathing flame
On my counterpane
That doesn't frighten me at all.
I go boo
Make them shoo
I make fun
Way they run
I won't cry
So they fly
I just smile
They go wild
Life doesn't frighten me at all
Tough guys fight
All alone at night
Life doesn't frighten me at all
Panthers in the park
Strangers in the dark
No, they don't frighten me at all.
That new classroom where
Boys all pull my hair
(Kissy little girls
With their hair in curls)
They don't frighten me at all.
Don't show me frogs and snakes
And listen for my scream,
If I'm afraid at all
It's only in my dreams.
I've got a magic charm
That I keep up my sleeve,
I can walk the ocean floor
And never have to breathe.
Life doesn't frighten me at all
Not at all
Not at all
Life doesn't frighten me at all
Flexible 1984
Riding Death 1988
למטה: מאיה אנג'לו קוראת את
Life Doesn't Frighten Me at all
כתבה: באבא יאגה
(c) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
תגובות
הוסף רשומת תגובה