יד ימין ויד שמאל ומה שביניהן
"ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב" יהודה הלוי
בעיר העתיקה, ליד הכנסיה הפרנציסקנית, לא רחוק מהשער החדש , חברה הסבה את תשומת ליבי למכסה הביוב, שעליו מוטבעת יד שמאל.
מכסה הביוב אינו אלא אחד מזוג פסלים של מיכה אולמן. בן זוגו נמצא בכיכר-ציון בירושלים. עליו מוטבעת יד ימין.
יד ימינה של ירושלים בכיכר ציון – העיר המערבית, ידה השמאלית בעיר העתיקה שבמזרח.
הביוב או המים, שזורמים מתחת לפני השטח, מה שאינו נראה לעין, מה שמוסתר וחבוי מתחת - אולי הוא שמחבר בין שתי ידיה של ירושלים, ושמא אין מה שיחבר, ואף שהידיים שייכות זו לזו, לעולם לא תחבורנה ויישארו רק זכרון החבור, כמיהה, געגוע.
מי יודע, אם יד שמאל יודעת בכלל על יד ימין ולהיפך.
מי יודע, אם תוכלנה אלה הידיים להיות אי פעם גוף אחד, שלא לדבר על להחזיק, לשלב, ללחוץ , ללטף זו את זו.
מי שאינו יודע על קיומו של זוג הפסלים ואינו שם לב אליו. דורך עליו, כמובן, בעוברו שם מידי יום ביומו. איזו עין חדה צריך, איזו תשומת לב, כדי לא לדרוך. כמה קשה המשימה, כמעט כמו לחיות בשלום עם שכנינו, עם זולתינו , עם הקרובים לנו, האהובים והאוהבים.
יותר מזה, כמה קשה לנו לחיות בשלום עם עצמינו, עם שתי הידיים שלנו, יד ימין ויד שמאל. על אחת כמה וכמה קשה לירושלים.
אגב, מתחת לגשר בני-ברית הנישא ומחבר בין ימין משה לסינמטק הבחנתי על הארץ בעוד כפות ידיים מוטבעות הפעם בבטון השביל, כף ידו של טדי קולק וכפות ידי התורמים. הפעם לא מדובר בפסל, אלא בהנצחה, שום מקבילה לא מצאתי בעיר העתיקה.
צולם בידי באבא יאגה
© כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה
תגובות
הוסף רשומת תגובה