כאילו

 שתי אמהות צעירות, בזרועות כל אחת תינוק מתוק, דיברו זו לזו. לא שמעתי את תחילת השיחה, לא שמעתי את סופה, רק קטעי משפט:

"כאילו, אאא, עברנו דירה, כאילו... כבר הייתי בהיריון..."

צחקתי, כששמעתי את המרייה הקדושה הזאת עם הכאילו היריון. התינוק בחיקה  היה הוכחה, שלא היתה מרייה הקדושה כאילו.

לא במקרה הומצא "הכאילו", אלא כדי לתעתע, ואולי כדי לטאטא את המציאות  ולא לראות אותה כאילו, כאילו שלא היתה אלא כאילו.

אולי להיפך, "הכאילו" יצר את המציאות כאילו, שבה אנחנו חיים כאילו.

כאילו לא רצחו בנו ב-7 באוקטובר, וכאילו לא קיפחו כאלפיים ישראלים את חייהם מאז. אין חטופים כאילו, אין אחראי כאילו, ובכלל, האחריות כאילו,  ועזתים לא נרצחו כאילו, עשרות אלפים כאילו, ולא משטחים את עזה כאילו והכל כך צריך להיות כאילו, והמוסר והמצפון והצפון כאילו זה בסדר, כאילו. כאילו שאי אפשר אפילו להעלות על הדעת מציאות אחרת של הידברות כאילו, כי אין עם מי לדבר כאילו. לא שלום כאילו, אבל גם לא מלחמה כאילו, כאילו שאף פעם בהיסטוריה עמים לא נלחמו זה בזה ולא הצליחו כאילו ליצור מציאות אחרת כאילו לא של מלחמה כאילו, אלא הסכם חיים כאילו ולא מוות כאילו, כאילו ראש הממשלה שלנו לא יודע את זה כאילו, וכאילו כמחצית מהישראלים התומכים בו כאילו לא יודעים זאת כמוהו. כאילו היינו צדיקים גמורים כאילו, עם סגולה כאילו, לא עם הספר כאילו, אלא סופר ספרטה כאילו, לביאים, אריות, גיבורים מתים כאילו. 

לא יודעת, למה הכאילו הזה, באינטונציה הנכונה כמובן, מלווה בגימגום קל להדגישו, מעלה לי את הג'נאנה  כאילו.

וחשבתי עוד כאילו, שאילו הייתי תופסת את מי שהתחילו את הגימגום הזה כאילו, שהרי היו הוא/היא  שאמרו פעם ראשונה כאילו, תוך איזו  נימוס דק כאילו, הייתי מולקת לו/לה/להם את הפרצוף כאילו על שסילפו והחריבו את השפה כאילו והפכו אותנו כאילו לעם כאילו ואת המציאות כאילו ללא מציאות כאילו. והכל טוב כאילו ולך תדע, מה טוב כאילו ומה רע כאילו. וכמה השפה היא מראה שלנו כאילו ומשקפת אותנו כאילו.

אגב, כיוון שנכנסתי לאיזה אטרף כאילו ושתי הצעירות היו די שמנמנות כאילו, שמתי לב כאילו עד כמה עלה ערכה ומשקלה של האומה שלנו כאילו בקילוגרמים כאילו, כי האומה אוכלת הרבה אוכל כאילו.

שנה טובה, לא כאילו